תרחיש "המבחן האחרון" סיפורי הקרב לכאן!

**ViFF** · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 23/07/2005 הודעות: 3593

קדימה, תנו מעוף ליכולת הביטוי ואומנות הצילום שלכם
תמונות בגודל 800X600 לכל היותר בבקשה... מגניב

VIFF

RF

OK הפעם אני לא הולך להרוס משום שהיו הרבה מאד בעיות תכניות שפשוט הרסו לי ת'מצב רוח אז אני אספר רק חלק קטן בלי זה...

.... הצלחתי לנטוש.... המפקד באוויר אומר להמריא מהבסיס המרוחק חבל רק שהוא אמר את זה כאשר אני כבר רצתי על מסלול ההסעה שועט לעבר ארבעת הטמסטים שהטילו את פצצותיהם עלינו...
אני באוויר שנים נעלמו כנראה התרסקו .. הנה אחד!! אני צועק בקשר מתחיל להיכנס עליו הוא נכנס לי לכוונת ואז בום בום בום בום ,ארבעה פגזי נ"מ פגעו לו במטוס והוא התסרסק. אני תופס גובה מגיע לקרבות בקרבת מקום רואה שם קרב הנה טמפסט אני צועק לאחר נסיונות רבים וקושלים לזיהוי אחד כזה לעזזל עם החושך הזה. בכל אופן אני מחכה לו בפינה מחכה עוד קצת ומשחרר פגזים בדיוק בזמן פגעתי בו חזק בכנף הוא לא יהווה איום יותר אני מחפש מטרות אחרות. הנה אחד נכנס שם על אלון אני חושב ואז בא כדי לעזור לו אבל כבר אין צורך כולם באים לעזור לו.. אני מסתובב מעל הבסיס ומעל האיזור ואין זכר למטוסים כאשר נראה שאין הרבה זמן לאדומים אני חושב אני אטוס אילהם הם אליי וניפגש בעמק השווה. אני טס אילהם מציץ על המחוונים שלי כדי לוודא שהאנטון בסדר.. אוקי חימוש יש והרבה מנוע פועל מצויין מספיק שמן מספיק אופס הנורה האדומה נדלקה אין לי הרבה דלק.. . אני חוזר לבסיס נוחת טוב עם עוד קצת דלק חוזר וממריא שוב וכל האנשים מתפעלים איך הצלחתי להמריא ללא מטוסים אבל שככו שאני הרגע נחתתי קורץ

לאחר מכן אני רץ לקרב שמתחולל שם אני בא לנקות את אלון מסתכל לבדוק שש בדרך... שיט יש לי מטוס על השש נהדר... מתחיל בגלגול חווית חדים כדי לגלגל אותו קדימה אני גם פותח מדפים וזה עובד מצויין הוא מתקרב אבל בנתיים בלי סכנה עוד שנייה והוא באוברשוט ואז אוי לא האדמה גם מתקרבת אלי כבר לא היה לי זמן לנסות לצאת מהתמרון... אני מת....

gprr

צוות המפציצים (שהם למעשה צולפים כי אין פצצות ונפלה ההחלטה לא ללהתחמש ברקטות) ואני בתוכם משייטים בגובה ובמקום לפי הנחיות מפקד טייסי ה-RAF (טייסים מערב רב של לאומים צוחק

קנדים,פולנים,צרפתים ניוזילנדים וצ'כים) והדריכות גבוהה...מחפשים פוקה וולפים בסביבה ואין, הכל שקט חוץ מהפריצות לקשר של מובילי החיפוי וההסחה שלנו עם קולות של זהוי המטוסים הגרמנים והכניסה לקרב...פתאום פריצה: "האזור מעל הבסיס גרוסנברוד "נקי" יש להתקיף מייד!!!
אנו פונים למטרה,צוללים במהירות היסטרית ומאבדים גובה,אם נבוא איטיים הנ"מ יחסל אותנו מייד מבלי שבפגע אפילו במטרה אחת,לפי המצב בצלילה (הטייס החדש בצוות לא מהיר מספיק אבל הוא עדיין איתי)אנו מתחלקים לצוותים -זוג אחד לטיפול במטרות שמימין למסלול והשני לשמאל,אני מסתכל במד המהירות והוא מראה 630 קמ"ש אני חושב שזה לא טוב מספיק(רואים כבר מטרות מרחוק)סוגר רדיאטור ומפעיל WEP,הצלילה נמשכת,המטרות נהיות ברורות והמהירות 750 קמ"ש,זה טוב.עובר לי בראש שאנו ראשונים ותוקפים בשמאל כשהמטרות שם רחוקות מאיתנו מה שאומר שהנ"מ "יקרע לנו את הצורה" לפני שנגיע אליהן ובנוסף בטוח יש פוקה וולפים נמוכים ומוסווים באדמה הכהה והם ינסו לפגוע בנו אבל ממשיכים - זהו אין דרך חזרה,הצצה במד המהירות ועדיין לא 800-מעל שמונה מאות קמ"ש המטוס רועד ולא יציב בירי,ב-900 הוא מתפרק.פניתי כדי להתיישר לצליפה והנ"מ פתח באש גהינום עלי ,המטוס נפגע עוד ועוד יש חורים בקוקפיט,פתחתי באש בצרור ארוך עד שאני רואה מטוס תובלה מתפוצץ,מנסה עוד צליפה בכיוון אבל לא בטוח בתוצאה,מושך קצת בסטיק שמאל ולמעלה והמטוס מגיב אבל הוא בטח מעשן ולא יגיע רחוק,לוח השריון שמאחורי מגביל את שדה הראייה ואני חושב שייש גרמני ששם אותי למטרה..פונה הבייתה והנ"מ עושה ממני מסננת(איך לא נפלתי עדיין)מזגזג וממשיך לצאת מהגהינום...הודעות על נפגעים מבין מטוסי התקיפה מחלחלות....
הנותבים ממשכים לשרוק סביבי ולפתע אחרי שיצאתי מהפוקוס של התקיפה ואני בגובה דק אני מזהה קרבות אויר מעלי,מזהה אוייב והוא רודף ביויו גבוה על טמפסט,המחשבה להכנס לקרב אויר במצבי נראית לי מטרפת לחלוטין אבל אולי אצליח לפגוע במשהוא והמטוס במילא כמעט גמור...
אני מרים את האף ועדיין יש נשמה במטוס והוא מגיב...צרור קצר לפני ה-FW190 והחטאה(זה דגם דורה אני חושב והוא יסתובב ויאכל אותי) צרור נוסף לפניו ושוב החטאה,צרור קצר נוסף והפעם יש התפוצצויות בקצה הכנף הימנית שלו וזה מספיק כדי שהוא ירפה מהטמפסט "שלו",חבל שלו פגעתי בו יותר קשה כי המטוסים הללו עמידים וחזקים והאחד הזה יכול להמשיך ולעשות עוד נזק,
אני ממשיך בטיסה(מדהים) אבל איטי ובלי אנרגיה מספקת..מזהה פוקה וולף נוסף מעלי ולפני -רודף בנחישות אחרי טמפסט ומתעלם ממני ..מרים שוב את האף ויורה בלי הרבה תקווה ובום מפרק לו את הכנף מהבסיס...לא יאומן...פתאום הודעה על הפלה וזה אומר שהפגיעה בראשון היתה קטלנית בכל זאת והוא נפל.ממשיך להתרומם קצת ומזהה עוד אחד,יורה וחושב שיש פגיעה..ממש לא יאומן,רואה טמפסט ליידי ונרגע(כמעט התנגשתי בTwister) פונה ל270 רואה אש ממטוס אוייב חולפת לידי,מנסה לעשות משהו אבל המטוס החליט שמספיק היה לו והפגזים של פוקה וולף נסתר משגרים אותי אל האדמה ולסוף המר שמח מאד

gprr

101Falcon

טוב אני לקחתי כמה תמונות מהטראק שצילמתי, אז הינה לכם:

**ViFF** · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 23/07/2005 הודעות: 3593

סיפור הקרב שלי:

אחד הדברים שהפליאו אותי בתרחיש הזה הוא איך ה- Fw190A8 תיפקד מעולה נגד המטוסי Tempest הבריטיים. לדעתי זה היה שילוב של היעדר אייקונים, ותנאי ראות גרועים שאיפשרו ל-A8 לעשות את מה שהוא יודע לעשות היטב: להתגנב לטווח קרוב, ולהפתיע את האויב עם מכת אש מאסיבית!

ארבעת התותחי 20 מ"מ על הכנפיים ושני מקלעי 0.5 בחרטום בהחלט עושים את העבודה יפה, וצבעי ההסוואה הקהים של המטוס, והיעדר צבעים בוהקים בצלב הגרמני הופכים אותו לכמעט בלתי נראה נתנאי ראות קשים. אחד הגורמים שבזכותם לא הצליחו להפיל אותי היה כאשר צללתי מתחת לקו האופק הצלחתי להיעלם לכל Tempest שביצע מרדף וירי אחרי.

לדוגמא פה בתמונה אני חוטף, אבל מיד מוריד את האף ונעלם ל-Tempest שנכנס עלי.
לא תמיד זה עבד, בשאר המקרים נעזרים בבני מבנה שינקו אותך...

להלן מקרה אחר:

Headcrab צועק בקשר שיושבים עליו מטוסי אויב במרדף, אני מזהה ואומר לו להביא את המטוס אויב ישירות אלי !!

לוקח אותו ביעף של HEAD-ON אמנם לא ישירות מולו, הוא חולף אותי מימין ואני יורה ובועט בהגה כיוון ימינה כדי לקחת את ההיסט הנדרש בכדי לפגוע...

הטמפסט נבהל מהכמות מטוסים שפתאום הוא הסתבך איתם ולא שובר אחרי רז ימינה אלה שמאלה...

עדיין לאחר החליפה, פתאום אני לא מבין למה יורים עלי, וזה עוד נותבים כחולים, משמע אש כוחותינו!!

מסתבר שזה היה מס' 29, הלא הוא מוטי, הידוע כ- Falcon המרטש מטייסת הכנף המעופפת מחייך

שימו לב איזה פירוק הילד דפק בתרחיש הזה...

מפרק...

ומפרק...

ממש חותך אותו לשנים...

ועובר בין החלקים שעפו ממנו בפירוק...

איפה שפעם היתה לו לקורבן את כנף שמאל...

משאיר אותו לסופו המר...

בעוד קרבנו מסתחרר אל סופו, נוסק לו חזרה השמימה...

ומחפש את הקורבן הבא...

כל הכבוד על ה- 5 הפלות בתרחיש הזה...

VIFF

**Eagle_King**

אחד הדברים הכי יפים שראתי חבר'ה עשים לעי חשק לטוסס ב-1946.

בן קלי.
צוות ניהול ראשי פריפלייט.

101Falcon

אלון תמונות מעולות מחייך

כינוי מגניב יש לי מחייך

וכמובן שכל הכבוד לך על ה 5 הפלות וללא נפילות כלל..
ובקשר לירי הידידותי, חח אני הייתי בטוח ב 100% שזה היה טמפסט משום מה, ואז כשהתקרבתי יותר פתאום ראיתי את הסמלים, מזל שלא פגעתי בוכה ומאד עצוב

Twister

כל הכבוד לגרשון ושות' על התרחיש המצוין!

התכנון והביצוע היו מצוינים, היה פשוט כיף!

צוות ניהול ראשי - פריפלייט

gprr

**Hedgehog**

הפקודה מגיעה לפני הזריחה ממש. בנות הברית יתקפו את הבסיס שלנו בתוך זמן קצר. יש לשבת במטוסים מוכנים על המסלול ולחכות לפקודת ההמראה.
הם ככל הנראה מטורפים. הרי אנחנו כבר בהכנות לפינוי. מה כבר יש לתקוף כאן? לא משנה. פקודה זאת פקודה, ופקודות מבצעים. אנחנו נטוס גבוה בפטרול על ציר מערב-מזרח לאורך הגבול, ונחפש אותם לפני שיגיעו. הפקודה אומרת לא לחצות גבול גם לפני המגע וגם לאחריו - לא לרדוף אחרי הבורחים. שייסה. כל יתרון שיכול היה להיות לנו מתבטל. פיקוד האויר שלנו כנראה כבר בהיסטריה. פקודות חסרות בסיס מונחתות עלינו מדי יום. אסור כך ואסור כך. מה זה משנה? אנחנו עומדים להפסיד את המלחמה בכל מקרה. זה כבר ברור.
יושבים על המסלול. מוטי וחן איתי. חן אומר שהוא נורא שמח לטוס איתי. נראה מה יגיד בסוף היום. פתאום אזעקות. הם התגלו. קדימה קדימה להמריא, להמריא, אין זמן. מחכה לאישור של מוביל מבנה הדורות השני, רז. לא להמריא, הוא אומר, עדיין לא. למה הוא מחכה? שיפציצו אותנו על המסלולים? הרי הבריטים האלה לא יבחלו בשום אמצעים.
"אוקיי, מבנה מס 1 באויר", "המסלול פנוי". חן לשמאלי כל-כך נלהב שאנחנו כמעט ממריאים בו זמנית. מוטי מיד מאחרינו. "גלגלים למעלה, מדפים למעלה" אני מכריז. "מצערת על 95% בטיפוס מיטבי 280 קמ"ש". צריך לתפוס גובה מהר. הם יגיעו תוך כמה דקות, ואם לא נהיה גבוהים נפספס את כל היתרון שלנו. המטוס הזה חזק. מטפס לא רע בכלל. לא כמו העגלות האלה האנטונים. מיישרים בגובה חמש והופכים כיוון לצד מערב. ננסה לתאם את עצמנו עם מבנה מס' 1 בנקודת המפגש. "יש תוקפים בגובה בינוני" מגיעה ההודעה, האנטונים זיהו ראשונים מהגובה שלהם. "שימו לב למלווים בגובה רב". אנחנו מזהים כמה נקודות, אבל תנאי התאורה הקשים של שעת הבוקר המוקדמת מכבידים על הזיהוי. מתוך התמקדות בזיהוי התוקפים, אנחנו סוטים מהמסלול והמבנה שלי מתפרק. זה ממש לא טוב. אנחנו נכנס לקרב ללא חיפוי ולא נצליח לתאם את המתקפה כמו שצריך.
קריאות "תנו לי מיקום", "תנו לי אורות", "אני לא רואה אתכם" ממלאות את הקשר. מנסה לתת נקודות ציון כדי שנוכל להתלכד. זה לא עובד. אני נשארתי גבוה בעוד מוטי וחן ירדו נמוך. "אני בקרב" אני מקבל הודעה. מי זה היה? לא זיהיתי מי אמר את זה. אין לי מושג איפה הם יחסית אלי, ועוד יותר גרוע, איפה אני יחסית לקרב כולו.
פתאום אני מזהה מה קורה - Furrball ענקי מתרחש ישירות מעל הבסיס. אני טס ישירות לשם, מפסיק לשים לב למבנה. זה חוסר אחריות, אבל עכשיו כבר מאוחר מדי. אני קולט מטוס שטס אלי. ממקד את המבט ומאמץ את העינים לזהות מה זה. רק לא להגיע למצב של אש ידידותית. אנחנו בחיסרון גם ככה ואין לנו מספיק מטוסים. מושך זמן, עדיין לא, עדיין לא, הופה, קולט שזה טמפסט. מצויין. לדורה שלי יש עליו יתרון מסוים. אני עולה לטיפוס ומנסה לצבור יתרון גובה עליו, אבל מה זה ? הוא צלל ונכנס לי אל מתחת לקו האופק, ופשוט נעלם ! ממש כך – הוא הפך לבלתי נראה מבחינתי. לעזאזל. נשאר גבוה ומחפש מישהו נוסף, מזהה שוב צרורות של נותבים ומחליט להתקרב, לראות אם מישהו צריך עזרה. אני קולט טמפסט יושב על מישהו שלנו ויורה צרורות ארוכים. אין זמן אפילו לברר מי זה ולנסות לתאם איתו תמרונים. רשת הקשר גם ככה עמוסה בצעקות ללא סוף, והקשר בין בני המבנה שלנו כבר מזמן אבד. אני נכנס לו לשש ומתזמן את הירי. הוא לא הבחין בי בכלל. פותח בצרור קצרצר ומזהה פגיעות. הוא עקשן, לא מוותר, או שהוא כל-כך ממוקד בנסיון להפיל את הפוקה-וולף שבכוונת שלו, שהוא בכלל לא שם ל שאני יורה בו. נותן עוד צרור יותר ארוף וחותך מצערת כדי לא לחלוף אותו, ממשיך להחזיק אותו במרכז. המרחק בינינו מצטמצם במהירות ושניה לפני שאני כמעט נדבק אליו אני נותן עוד צרור מהיר לווידוי הריגה. זהו, המטוס שלו מתפרק. אין לי זמן לברר אפילו את מי הרגע הצלתי ממוות וודאי. זה לא חשוב. ברגע האמת, מישהו בטח יציל גם אותי ככה.
מזהה עוד מישהו ממרחק, מתקרב אלי ב Head-on. קשה מאוד לזהות מה זה. אני מתאפק בכל כוחי לא לפתוח באש כדי לא לפגוע במישהו משלנו. הוא חולף אותי, ובאלפית שנייה הזו אני מזהה שזה היה טמפסט. פאק, למה לא יריתי. אני מסתובב מיד ומנסה לתפוס אותו שוב. מתיישב על מישהו שנראה בצורה הנכונה, אבל לא מצליח לזהות בוודאות. מתקרב ומתקרב וכמעט פותח באש. פאק פאק פאק, זה מישהו משלנו. איזה עצבים. כלום לא הולך הבוקר הזה. שובר הצידה כדי שלא יחשוש שאני הולך להפיל אותו, ואז זה קורה. צרור ארוך חולף אותי מעל החופה. אני מזהה מצבע הנותבים שזה לא משלנו. דוחך את כל הסטיק קדימה ומנסה לגרום לו לחלוף עלי. חותך מצערת ושובר ימינה. מעלה שוב מצערת למקסימום ומנסה לגלגל מעליו. הוא טוב הבחור הזה. אני לא מצליח לנער אותו. "צריך עזרה" אני צועק בקשר, אבל מה זה יעזור? מי יכול בכלל לדעת מי אני ואיפה אני נמצא? מי בכלל מצליח להבחין בין אויבים לידידותיים?
צרור נוסף שפוגע לי בכנף מבהיר לי שאין ברירה. המטוס שלי לא יחזיק מעמד יותר. אני נאלץ לנטוש. שייסה....

שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
מגניב

amix85

אהבתי תסיפור שלך קיפוד!!!

"don't be a fool and die for your country, let the other son of a bitch die for his country!!!!"
general Gorege patton

tilarium

יפה , סוף סוף סיפורי קרבות עם תמונות.
בלי להעליב , אבל קצת בעיה לקרוא בלוק של חצי עמוד על סיפור קרב של מישהו , אני אף פעם לא עושה את זה ...
עם תמונוץ זה הרה יותר טוב.

נ.ב
לפי התמונות MAVERIK חטף הרבה בתרחיש ... חחח...

Maverik

RF

לא מסכים אני הכי אוהב בלי תמונות ככה אפשר לדמיין

tilarium