הידעתם? F-16

afik_t_king

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
F-16 של חיל האוויר האמריקני
F-16 של חיל האוויר האמריקני
F-16 של חיל האוויר האמריקני
F-16 של חיל האוויר האמריקני

F-16 פייטינג פלקון (Fighting Falcon; מאנגלית: "הבז הלוחם") הוא מטוס קרב סילוני רב-משימתי מודרני שתוכנן על-ידי ג'נרל דיינמיקס בארצות הברית. הוא נועד במקור להיות מטוס קרב קל, והוא התפתח למטוס רב-משימתי מוצלח. ב-1993 ג'נרל דיינמיקס מכרה את עסקי ייצור כלי הטיס ללוקהיד קורפוריישן, כיום חלק מלוקהיד מרטין. הוורסטיליות של ה-F-16 היא הסיבה העקרית להצלחתו בשוק הייצוא, והוא משרת כיום ב-24 מדינות. ה-F-16 היא תוכנית מטוס הקרב המערבית הגדולה ביותר, וכנראה המשמעותית ביותר, עם למעלה מ-4,000 מטוסים שיוצרו. אם כי המטוס לא מיוצר עוד עבור חיל האוויר האמריקני, הוא עדיין מיוצר לייצוא.

ה-F-16 נחשב למטוס קרב מעולה לקרבות אוויר צמודים, הכולל חידושים כגון חופת בועה, מוט היגוי המותקן בצד, ומושב הנשען לאחור. זהו גם מטוס הקרב האמריקני הראשון המסוגל לבצע פניות ב-9 ג'י. למרות ששמו הרשמי של ה-F-16 הוא "פייטינג פלקון", הוא ידוע בקרב הטייסים האמריקניים בכינוי "וייפר" (Viper).

ה-F-16 נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1980 והוא מהווה כיום את עמוד השדרה שלו. ה-F-16 בחיל האוויר הישראלי קיבל את הכינויים "נץ" (דגמים A/B), "ברק" (דגמים C/D) ו"סופה" (דגם I).
תוכן עניינים
[הסתר]

* 1 פיתוח
* 2 ייצור
* 3 מאפיינים תכנוניים
o 3.1 הנדסת אנוש וראות
o 3.2 טוס-על-חוט
o 3.3 יציבות סטטית שלילית
* 4 שירות מבצעי
o 4.1 שירות בחיל האוויר הישראלי
+ 4.1.1 דגמים
+ 4.1.2 רקורד מבצעי
* 5 גרסאות
* 6 יצרנים
* 7 סדר כוחות
* 8 מפרט טכני
o 8.1 מאפיינים כללים
o 8.2 ביצועים
o 8.3 חימוש
* 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] פיתוח
מטוס F-16A של חיל האוויר הנורבגי
מטוס F-16A של חיל האוויר הנורבגי

ה-F-16 התחיל מסדרת דרישות של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. המגרעות של ה-F-4 פאנטום בקרבות אוויר במלחמת וויטנאם, במיוחד בטווחים קצרים, עיצבו את האפיון ל-F-15 איגל. קבוצה לא רשמית ובעלת השפעה שכונתה "מאפיית מטוס הקרב" ("Fighter Mafia"), ביניהם מנתח המערכות פייר ספריי, טייס הניסוי צ'ארלס מיירס, טייס הניסוי אוורסט ריצ'וני, ומדריך הטיס לשעבר ג'ון בויד, סברו שה-F-15 היה צעד בכיוון הלא נכון. הם טענו שה-F-15 היה גדול מדי ויקר. מאחר והוא תוכנן כמיירט מהיר, היה בעל רדיוס פנייה רחב ולא התאים לקרבות אוויר צמודים. "מאפיית מטוסי הקרב" תמכה במטוס קרב קל יותר בעל כושר תמרון מעולה, שיהיה זול מספיק להפעלה בכמויות גדולות. איפיון זה הפך לתוכנית מטוס קרב קל משקל (LWF - Lightweight Fighter), שהחלה ב-1971.

תוכנית ה-LWF איפיינה את המטוס הדרוש במשקל 20,000 פאונד (9,000 ק"ג), מחצית ממשקלו של ה-F-15, בעל עלות נמוכה, גודל קטן, טווח, ויכולת תמרון - מהירות פנייה ותאוצה - על חשבון מהירות גבוהה. סביבת הפעולה האידאלית שלו נועדה להיות מתחת למאך 1.6 ו-40,000 רגל (12,000 מטר). שתי חברות נבחרו במהלך שלב הקונספט: ג'נרל דיינמיקס עם תכנון ה-YF-16 ונורת'רופ עם תכנון שכונה YF-17 קוברה.

תוכנית ה-LWF ניצבה בפני התנגדות משמעותית מצד חיל האוויר האמריקני כיוון שהיא נתפסה כמתחרה ל-F-15, תוכנית מטוס הקרב העיקרית של חיל האוויר. על-מנת לשכך את ההתנגדות, המיזם כונה מחדש "מטוס קרב לקרבות אוויר" (ACF - Air Combat Fighter). בשלב זה, בלגיה, דנמרק, הולנד ונורבגיה חיפשו מחליף למטוסי ה-F-104 סטארפייטר שלהם, וייסדו את קבוצת תוכנית מטוס הקרב הרב לאומית (MFPG - Multinational Fighter Program Group) לבחירת מחליף. הן ה-F-15 והן ה-F-16 נשקלו, כמו גם המיראז' F1 מתוצרת דסאו והסאב ויגן. בשלב זה גם הצי האמריקני חיפש אחר תחליף זול למטוס ה-F-14 טומקט, מיירט הדומה בגודלו ובמחירו ל-F-15, בתוכנית שנקראה VFAX. הקונגרס הנחה את הצי להשתמש במטוס שיזכה בתוכנית ה-ACF.

הטיסה הראשונה של האבטיפוס YF-16 נערכה ב-2 בפברואר 1974. האב טיפוס הראשון הונע על-ידי מנוע טורבו-מניפה מדגם F100-PW-100 של פראט אנד ויטני ששימש גם כמנוע של גרסאות מוקדמות של ה-F-15 איגל של מקדונל דגלאס. ב-13 בינואר 1975 בחר חיל האוויר האמריקני ב-YF-16 כזוכה של תחרות ה-ACF בשל ביצועיו העדיפים ועלויות רכישה ואחזקה זולות יותר. הוא השתמש במנוע זהה למנוע ה-F-15, עובדה שתומכי ה-F-15 סברו שתסייע לתוכניתם. הצי האמריקני בחר שתכנון ה-YF-17 יפותח ל-F/A-18 כיוון שהוא הציע אמינות של שני מנועים, שאז נראתה חיונית לפעולות מעל הים.

המטוס הוצע לחברות נאט"ו, והוצג ב-1975 בסלון האווירי בפריז. מדינות ה-MFPG הסכימו לרכוש 348 מטוסים, כשהרכבתם הסופית תעשה בבלגיה (SABCA), הולנד (פוקר) וחלקים שונים על-ידי קבלני משנה במדינתם. האמריקנים מכרו את מטוסי ה F-16 כמעט לכל מדינות ברית נאט"ו ואף מכרו אותו למדינות שיש להם איתן ברית כגון תורכיה, מצרים או ערב הסעודית, כדי להבטיח שינקטו במדינות פרו-אמריקנית. גם ישראל זכתה לכמויות נכבדות של מטוסי F-16, חלקם היא רכשה וחלקם היא קיבלה במתנה.

[עריכה] ייצור

בתחילה, יוצרו שני דגמים של ה-F-16‏: "A" (גרסת קרב חד-מושבי) ו-"B" (מאמן דו-מושבי היכול לשמש גם למטרות קרב). טיסת הבכורה של ה-F16A נערכה בדצמבר 1976 וראשון מסוגו נמסר לכנף הקרב הטקטית 388 של חיל האוויר האמריקני בינואר 1979. באותו החודש, נמסרו המטוסים לחיל האוויר הבלגי. ה-F-16 הוא מטוס הקרב האמריקני הראשון שנכנס לשירות בו זמנית בארצות הברית ומחוצה לה. דגם ה-B הוא גרסת מאמן דו-מושבית עם חופה מוארכת המתאימה לטייס שני, מה שמפחית מהמקום הזמין לדלק ואוויוניקה. בדרך-כלל, חניך הטייס יושב במושב הקדמי ומדריכו יושב במושב באחורי.

בשנות השמונים, הוכנסו לשירות דגמים מתקדמים יותר של ה-F-16: F-16C חד מושבי ו-F-16D דו-מושבי, בעלי אוויוניקה ומנוע משופרים. שידרוגים הדרגתיים נעשו ל-F-16 לאורך היסטוריית הייצור שלו; שידרוגים משמעותיים כונו "בלוקים". משקלו הריק של ה-F-16 גדל מ-15,600 פאונד (בלוק 10מ F-16A) ל-19,200 (בלוק 50 F-16C).

חיל האוויר האמריקני מפעיל כיום בעיקר מטוסי F-16C בלוק 40/42 ובלוק 50/52 בשירות מבצעי, בעוד מרבית מטוסי הבלוק 25 ו-30/32 הועברו למשמר האווירי הלאומי ולמילואי חיל האוויר.

ה-F-35 מיועד להיות מחליפו של ה-F-16, הוא בעל ביצועים משופרים וכולל טכנולוגיית חמקנות, דבר שישפר את שרידותו בשדה הקרב המודרני.

[עריכה] מאפיינים תכנוניים
תא הטייס של מטוס הקרב F-16C
תא הטייס של מטוס הקרב F-16C
מטוס F-16CJ חמוש ממריא מבסיסו
מטוס F-16CJ חמוש ממריא מבסיסו

ה-F-16 הוא מטוס קרב טקטי רב-משימתי חד-מנועי. הוא מצוייד בתותח M61 וולקן שש-קני המותקן בשורש הכנף השמאלית, וניתן לחמשו במגוון רחב של טילי אוויר-אוויר, טילי אוויר-קרקע ופצצות.

כבר מתחילת תכנון המטוס, ה-F-16 נועד להיות "סוס עבודה" חסכוני שיוכל לבצע משימות מגוונות ולשמור על מוכנות מסביב לשעון. הוא פשוט יותר וקל יותר מקודמיו, אך עושה שימוש באווירודינמיקה ואוויוניקה מתקדמת.

[עריכה] הנדסת אנוש וראות

הטייס יושב גבוה במבנה המטוס כשקשת התומכת בחופה מאחוריו, מחוץ לשדה הראייה שלו. דבר זה וחופת הבועה מקנים לטייס שדה ראייה ללא הפרעות, תכונה חיונית במהלך קרבות אוויר-אוויר. המושב מוטה ב-30 מעלות (מושבים אחרים מוטים בדרך-כלל כ-13 מעלות) כדי לסייע לטייס להתמודד טוב יותר עם ג'י גבוה. מוט ההיגוי מותקן לימינו של הטייס במקום בין רגליו כפי שנעשה באופן מסורתי, על-מנת לסייע לטייס בתמרון במהלך פניות בג'י גבוה. בנוסף, תצוגה עילית (תע"ל) מציגה מידע חיוני בשדה הראייה של הטייס.

[עריכה] טוס-על-חוט

ה-F-16 עושה שימוש במערכת טוס-על-חוט (Fly by wire) ממוחשבת ואין לו חיבורים מכניים בין מוט ההיגוי למשטחי הניהוג. בקרת מחשב היא הכרחית לטיסה כפועל יוצא של יציבות שלילית אינהרנטית של המטוס, תכונה שמגבירה את יכולת התמרון על חשבון טיסה יציבה.

חסרון חיבורים מכניים בין מוט ההיגוי למשטחי הניהוג הוביל לתכונה לא רגילה בתכנון מוט ההיגוי: במקור, הוא לא זז. במקום זאת, מוט ההיגוי היה מזהה את הלחץ שהפעיל הטייס ומתרגם אותו לשליטה על המטוס. סידור זה התגלה כבלתי נוח וקשה להתרגלות עבור הטייסים, לכן ניתן למוט ההיגוי חופש תנועה קטן (פחות מרבע אינץ' לכל כיוון).

המחשב המוטס מבצע אלפי חישובים ותיקונים בשנייה על-מנת לשמור על המטוס בטיסה, מאפשר לטייסים להתרכז במשימות שהם הנדרשים לשם מילוי תפקידם. בקרת המחשב המוגברת מאפשרת גם טיסה אוטומטית מתואמת, תוך ניצול כל משטחי הניהוג (לרבות הגה הכיוון) בכדי למנוע מהמטוס מלהיכנס לביצועים מזיקים או אפילו למצבים שעלולים להיות מסוכנים כגון מעידות (slips) או החלקות (skids). עובדה זו הובילה למימרת טייסי ה-F-16 לפיה: "אינך מטיס את ה-F-16; הוא מטיס אותך".

[עריכה] יציבות סטטית שלילית

מטוס בעל יציבות סטטית שלילית יסטה, בהיעדר בקרה, מטיסה אופקית ומבוקרת. מרבית המטוסים מתוכננים כך שיהיו בעלי יציבות סטטית חיובית, מטוסים כאלו ינטו לשוב לעמדתם המקורית לאחר הפרעה. אולם, יציבות סטטית חיובית פוגעת ביכולת התמרון, משום שהנטייה להישאר בעמדה הנוכחית מתנגדת למאמצי התמרון של הטייס; לכן, מטוס בעל יציבות סטטית שלילית יהיה בעל יכולת תמרון גבוהה יותר. בעזרת מערכת טוס-על-חוט, מטוס כזה יכול להישאר בטיסה יציבה, אי-היציבות שלו מבוקרת ומפוצה על-ידי מחשבי הטיסה.

ה-YF-16 היה המטוס הראשון בעולם שהיה במידה מה בעל תכנון לא יציב מבחינה אווירודינמית. תכונה זו מכונה רשמית "יציבות סטטית נינוחה" ("relaxed static stability"). במהירויות תת-קוליות, המטוס נמצא כל העת על סף יציאה משליטה. נטייה זו מתוקנת כל העת על-ידי מחשב בקרת הטיסה (FLCC - Flight Control Computer) ובדגמים מאוחרים יותר על-ידי מחשב בקרת הטיסה הדיגטילי (DFLCC - Digital Flight Control Computer), דבר המאפשר טיסה יציבה. בטיסה על-קולית, המטוס מפגין יציבות סטטית חיובית עקב כוחות אווירודינמיים המוסטים לאחור בין טיסה תת-קולית לעל-קולית.

[עריכה] שירות מבצעי

עקב תפוצתם הרבה, מטוסי F-16 השתתפו בעימותים רבים, בעיקר במזרח התיכון.

בשנת 1981, השתתפו 8 מטוסי F-16 של חיל האוויר הישראלי במבצע אופרה (תקיפת הכור בעיראק): מטוסי ה F-16 ביצעו את התקיפה עצמה, בליווי וחיפוי של מטוסי F-15. בהמשך אותה שנה, השיג חיל האוויר הישראלי את ההפלות הראשונות שביצע מטוס ה-F-16, כשהפיל מסוק מי-8 ומטוס מיג-21 סוריים. שנה לאחר מכן, בזמן מבצע שלום הגליל השתתפו מטוסי F-16 ישראלים בקרבות רבים עם מטוסים סורים, ובכולם הייתה ידם של מטוסי ה-F-16 הישראלים על העליונה. מטוסי F-16 השתתפו גם בתקיפות רבות בשטח לבנון.

במהלך מלחמת אפגניסטן, מטוסי F-16 של חיל האוויר הפקיסטני הפילו מספר מטוסי תקיפת קרקע ותובלה סובייטיים ואפגניים. בעימות בגבול זה גם הופל ה-F-16 הראשון, כאשר מטוס ידיד במבנה שלו הפילו בטעות עקב תקלה בטיל אוויר-אוויר.

במלחמת המפרץ בשנת 1991, ביצעו 249 מטוסי F-16 של חיל האוויר האמריקני מעל ל-13,000 גיחות, יותר מכל אחד ממטוסי כוחות הקואליציה, עם חמש אבדות בקרבות, שלוש על-ידי טילי קרקע-אוויר (טק"א), אחד עקב פיצוץ טרם עת של פצצה, ואחד עקב אש במנוע. מטוסי ה-F-16 שבו לעיראק ב-1988 כחלק ממבצע שועל במדבר ושוב במלחמת עיראק ב-2003, במשימות סיוע לכוחות קרקע ודיכוי הגנה אווירית.

מטוסי F-16 הופעלו גם על-ידי נאט"ו במהלך פעולות שמירת השלום בבוסניה ב-1994-95 (אחד הופל על-ידי טק"א), ב-1999 במבצע כוח מאוחד ביוגוסלביה (במהלכו הופל אחד מאש נ"מ), ועל-ידי ארצות הברית באפגניסטן מאז 2001. מטוסי F-16 השתתפו גם במלחמת עיראק ב-2003.

[עריכה] שירות בחיל האוויר הישראלי
מטוס F-16I מבלוק 50/52 המצויד ומשודרג במערכות ישראליות בנוסף, ניתן להתקין על מטוס זה מיכלי דלק תצורתיים
מטוס F-16I מבלוק 50/52 המצויד ומשודרג במערכות ישראליות בנוסף, ניתן להתקין על מטוס זה מיכלי דלק תצורתיים

[עריכה] דגמים

* נץ (F-16A/B)
* ברק (F-16C/D)
* סופה (F-16I)

[עריכה] רקורד מבצעי

למטוסי ה F-16 יש רקורד מבצעי רחב בשורות חיל האוויר הישראלי. מטוסי F-16 ישראלים השתתפו בעשרות מבצעי תקיפה ויירוט. ב-1981 הפציצו שתי רביעיות מטוסי F-16 את הכור העיראקי.

שנה לאחר מכן, בזמן מלחמת שלום הגליל השתתפו מטוסי F-16 ישראלים בקרבות רבים עם מטוסים סורים, ובכולם הייתה ידם של מטוסי ה-F-16 הישראלים על העליונה. מטוסי F-16 גם השתתפו בתקיפות רבות בשטח לבנון. באותה שנה רשמו מטוסי F-16 ישראלים את הפלות הבכורה העולמיות של המטוס:

* ב 28 באפריל 1981 הפיל מטוס F-16 ישראלי מסוק מי-8 סורי באמצעות תותח.
* ב 14 ביולי 1981 הפיל מטוס F-16 ישראלי מטוס מיג-21 סורי.

כיום, מהווה ה F-16 את עמוד השדרה של החייל, כאשר חיל האוויר הישראלי הוא כיום החיל השני בכמות מטוסי ה-F16 אחרי חה"א האמריקאי. מגמה זו צפויה רק להתחזק בעקבות רכישתם של 102 מטוסי F-16I חדישים (נקראים בארץ "סופה") בעלי מערכות אוויוניקה מתקדמות תוצרת ישראל ומיכלי דלק תצורתיים המגדילים את טווח הפעולה שלו באופן ניכר.

[עריכה] גרסאות
מטוסי F-16
מטוסי F-16

* F-16A/B - הגרסה המקורית (חד/דו-מושבית).
* F-16C/D - גרסה עם אוויוניקה ומנוע משופרים.
* F-16E/F - ציון רשמי ל F-16C/D בלוק 60, כולל מכלי דלק תצורתיים, מכ"ם ואוויוניקה משופרים; הוזמן רק על ידי איחוד האמירויות הערביות, ולכן ידוע גם בשם F-16U. נחשב למטוס הF-16 המתקדם ביותר בעולם.
* F-16ADF - מטוסי F-16A/B ששודרגו ונמסרו למשמר הלאומי האמריקאי
* F-16XL - גרסה ארוכה יותר עם כנף דלתא כפולה שיוצרה עבור מכרז חיל האוויר האמריקאי למטוס תקיפה איכותי, שבו זכה בסופו של דבר ה-F-15E סטרייק איגל. לאחר שהפסיד במכרז הועבר המטוס לנאס"א שם הוא שימש למחקר אווירונאוטי.
* F-2A/B (מסומן גם FS-X) - גרסה גדולה וארוכה של הF-16 יוצרה ביפן על ידי חברת מיצובישי. מטוס זה נחשב למטוס מצוין, אך תג המחיר שלו גדול כמעט פי 4 ממחיר מטוס F-16 רגיל.
* RF-16C/F-16R - גרסת סיור ואיסוף מודיעין שנושאת את מערכת ה-ATARS
* F-16I - בלוק 50/52 עם אוויוניקה משופרת מתוצרת ישראל ומכלי דלק תצורתיים, יוצרה עבור חיל האוויר הישראלי ומכונה שם "סופה"
* ברק 2020 - פרויקט שדרוג אוויוני לברקים הותיקים בחיל האוויר הישראלי.

[עריכה] יצרנים

* ג'נרל דיינמיקס / לוקהיד מרטין (ארצות הברית)
* טורקיש איירוספייס אינדוסטריז (תורכיה)
* פוקר (הולנד)
* SABCA (בלגיה)
* קוריאן איירוספייס אינדוסטריז (קוריאה הדרומית)
* קונגסברג דיפנס אנד איירוספייס (נורבגיה)
* דנמרק
* התעשייה האווירית (ישראל) - פיתחה ומייצרת את מיכלי הדלק התצורתיים, מיכלולי הכנף והזנב ומיכלי הדלק הפנימיים.

[עריכה] סדר כוחות

(המספרים מעודכנים לשנת 2006)

* שרות פעיל בחיל האוויר האמריקאי: 2230
* המשמר הלאומי האמריקאי: 634
* רזרבה בארצות הברית: 150
* חיילות אוויר אחרים: 1412
* סה"כ יוצרו: בערך 4426

ישראל היא מפעילת ה F-16 השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית.

[עריכה] מפרט טכני
תרשים של F-16
תרשים של F-16

[עריכה] מאפיינים כללים

* צוות: בדגמים A, C, E - טייס יחיד, בדגמים B, D, F, I - טייס ונווט
* אורך: 49 רגל 5 אינץ' (14.8 מטר)
* מוטת הכנפיים: 32 רגל 8 אינץ' (9.8 מטר)
* גובה: 16 רגל (4.8 מטר)
* שטח הכנף: 27.87 מ"ר
* משקל ריק: 18,238 ליברות (8,272 ק"ג)
* משקל עם מטען: 26,463 ליברות (12,003 ק"ג)
* משקל המראה מקסימלי: 42,300 ליברות (16,875 ק"ג)
* מנוע:
o F-16A/B: פראט אנד וויטני F100-PW-200 טורבו-מניפה עם מבער, דחף: 106 kN
o F-16C/D: פראט אנד וויטני F-100-PW-200/220 או ג'נרל אלקטריק F-110-GE-100 טורבו-מניפה עם מבער, דחף: 119 kN
o F-16E/F: פראט אנד וויטני F100-PW-229A או ג'נרל אלקטריק F110-GE-129EFE (מנוע משופר)
* מחיר:
o F-16A/B: מחירו 14.6 מיליון דולר
o F-16C/D: מחירו 18.8 מיליון דולר
o דגמים מאוחרים יותר, שיוצרו בסביבות שנת 1998: 26.9 מיליון דולר

[עריכה] ביצועים

* מהירות מקסימלית: 2,100 קמ"ש (2.05 מאך)
* טווח טיסה מקסימלי: מעל 2,000 מייל (3,200 ק"מ)
* טווח משימות מבצעיות: 340 מייל (550 ק"מ) כשמטוס נושא 6 פצצות במשקל 1,000 (454 ק"ג) ליברות כל אחת
* תקרת שרות: מסווג, מעל 55,000 רגל (15,240 מטר)
* קצב נסיקה: 50,000 רגל/שנייה (255 מטר/שנייה)
* עומס כנף: 88.2 ליברות/רגל רבוע (430.7 ק"ג/מ"ר)

[עריכה] חימוש

* תותח: M61A1 וולקן אוטומטי עם 515 פגזים בקוטר 20 מ"מ
* רקטות: CRV-7
* טילים:
o אוויר-אוויר: יכול לשאת מגוון רחב של טילי אוויר-אוויר כגון: 6× AIM-9 סיידווינדר, 6× AIM-120 אמראם, או 6× פיתון 5.
o אוויר-קרקע: יכול לשאת מגוון רחב של טילי אוויר-קרקע כגון: 6× AGM-65 מייווריק או 4× AGM-88 הארם.
o נגד ספינות: 4× AGM-119 פינגווין או 2× AGM-84D הרפון
* פצצות: 4× פצצות שימוש כללי מסדרת 80, 4× JDAM‏, 2× CBU-87‏, 2× CBU-89‏, 2× CBU-97‏, 4× GBU-10‏, 6× GBU-12, כמו גם פצצות גרעיניות כדוגמת ה-B61
* פודים: יכול לשאת פודים כגון לייטנינג לרכישת מטרות, ולנטירן לניווט

[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: F-16 פייטינג פלקון

* מטוסי F-16 נץ/ברק (אתר חיל האוויר)
* מטוס F-16I סופה (אתר חיל האוויר)
* מטוס F-16I סופה, אתר Israeli-weapons
* F-16.net אתר המוקדש למטוס הקרב F-16 על שלל גרסאותיו ושירותו בחילות האוויר ברחבי העולם. כולל סקירות נרחבות, תמונות וחדשות הקשורות ל F-16
* F-16 אתר על חיל האוויר הישראלי שמכיל תמונות ציורים ווידאו על F-16 ועל עוד מטוסים ששירתו ומשרתים את חיל האוויר הישראלי.

YEHUDAF16 · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: May 14, 2006 הודעות: 840

וואלה אני מודה שלא ידעתי שלישראל יש הכי הרבה אף 16 אחרי ארה"ב
כיף לשמוע את זה

FuChs · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Jan 24, 2007 הודעות: 216

YEHUDAF16, כן אה ... זה נותן ביטחון חחח...

**DOR**

עוד הידעת על F16 של ח"א והפעם....F16D

הידעת?
F16D יוצר במיוחד לישראל וכך זה נראה ע"פ בקשת התעשייה האוירית לשים למטוס
מעין דבשת לאורח המטוס הנמשכת
מתא הטייס ועד מאחורי המייצב האנכי. בתוך הדבשת מוטמנים מערכות אלקטרוניות.
לפי הIAI בדבשת ישנן מערכות הידועות בכושר לתקוף סוללות טילים ולשמש מחליף
לפאנטום בנושא הלוחמה האלקטרונית!
עיקרו של דגם הD הוא היכולת לשפר את היכולת של דגם הD מזו של דגם הC.
לדגם הD יכולות טובות יותר של הפצצה לילית והפצצה בתנאי מזג אויר גרועים בניגוד
לדגם הC, אך זה לא אומר שדגם הC פחות טוב או אולי להפך... אולי דגם הC טוב יותר
ביכולת התמרון שלו בגלל שהוא קצר יותר מדגם הD?

תחשבו על זה... קורץ

דור טל

מהירים כברק, עוקצים כעקרב

**amit58**

אפיק תודה על ההשקעה.. מחיאות כפיים

וגם קצת למדתי ..

איך החתימה ??
הטובים לטיס ,הטובות לטייסים!

**אסימון**

זו לא השקעה - זה "העתק הדבק" חחח...

לפחות תערוך את זה אחינו..

קריאה

falcononeone

אפיק פעם הבאה תן לינק ולא תצטרך לערוך ולהעתיק.
ותודה למדתי מספר דברים.

כִּי הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו
ישעיהו סו טו