השעה הייתה 8 בבוקר...השעון המעורר צלצל ואני קמתי לעוד יום ברמת דוד.

קמתי מהמיטה,התארגנתי והכנתי לעצמי קפה,עדיין סבלתי מהנג אובר מהלילה שעבר...יצאתי לבר עם כל החברים

ושם חחגנו לי את היום הולדת.

סיימתי את הקפה ויצאתי מהדירה לכיוון חדר התדריכים של הטייסת.

בדרך ראיתי בחור חדש בבסיס מגיע לאותו כיוון,לא זהיתי אותו אבל לפי הכנפיים שעל סרבל הטיסה השם שלו הוא רועי.

נכנסתי לחדר התדריכים,בוקר טוב לכולם,ומיד המפקד מתחיל להסביר על האימונים שנבצע היום.

אחרי התדרוך כולם פנו החוצה ואז המפקד קרא לי:"שגיב אני יכול לדבר איתך לרגע?"

"כן המפקד במה אפשר לעזור?"

"יש לנו פה בחור חדש בטייסת...רועי או משהו כזה...הוא בדיוק סיים את הקורס ועכשיו צריך להתחיל הקא"מ שלו..."

"ואיך אני קשור לזה?"

"אז זהו...אני רוצה שאתה תעלה איתו ותתרגל איתו קרבות אוויר "

"אבל המפקד למה תמיד אני נדפק עם החדשים?" שאלתי קצת עצבני...נזכרתי באותו הרגע בהתנהגות של חברי הטייסת אליי בשנה הראשונה שלי בטייסת...אחרי כל טיסה צחקו עליי שהצחלתי לנחות בשלום,בכל פעם שלא הייתי מצדיע אפילו לחייל הפשוט ביותר קפץ עליי אחד הטייסים הותיקים,הוריד לי סטירה מצלצלת וצרח עליי שאני לא מפגין כבוד,והכי גרוע,ליום ההולדת הראשון שלי בטייסת קיבלתי במתנה מכל הטייסים סיכה של בסיס עובדה וטופס העברה לבסיס עובדה שאושר על ידי הגורמים שנחוצים,עד היום אני מהרהר אם זאת הייתה בדיחה או שהם באמת התכוונו שאשתמש בזה...

המפקד ענה לי:"אתה תמיד נדפק עם החדשים בגלל שאתה בעצמך עדיין חדש!",מסתבר שבטייסת אבירי הצפון וותק של 5 שנים זה לא מספיק.

"בסדר המפקד" עניתי ויצאתי לפגוש את רועי שעמד מחוץ לחדר התדריכים.

"שלום רועי,אני שגיב ואני הטייס שיתרגל איתך היום קרבות אוויר,שעת ההמראה שלנו היא ב10 אז תהיה מוכן עד 9 וחצי ליד המטוס" רועי הנהן ופנה לחדר שלו כדי להיתכונן.

"שמע שגיב,אני לא אוהב לעשות את זה,לדפוק ככה מישהו עם בחור חדש,אבל ככה זה,תראה את זה כמתנת יום הולדת מחיל האוויר" המפקד אמר לי. 'כן בטח!' חשבתי לעצמי.

10:00

אני ורועי במטוסים מותנעים ומתיישרים על המסלול. "אזמל מגדל רמת דוד רשאי להמריא" אמר הפקח במגדל. 2 דקות אחר כך אני ורועי כבר במבנה מתרחקים לאט לאט מהבסיס,בדרך לנגב לתרגל קרבות אוויר. אחרי שהתוצאה הגיע ל10-3 לטובתי החלטתי שהטירון סבל מספיק,ושהגיע הזמן לחזור הביתה. בשניה שבה חלפה בי המחשבה הזו,שמעתי את הבקרה האווירית בקשר:"אזמל 3 מיג-25 מתקרבים לגבול מכיוון ירדן,איזה חימוש נמצא על המטוסים שלכם?" "יש לנו 2 לולבים ו2 פנתרים על כל מטוס", עניתי.

פחות מדקה אחר כך ואני ורועי בדרך ליירט 3 מיגים. "אזמל להתקפה" אמרתי, ומיד רועי ביצע את הפקודה.

תוך כדי הטיסה,חשבתי על כך שלרועי אסור להיות מוביל מבנה,הוא פשוט ממלא הוראות כל כך טוב שזה יהיה פשע שהוא יחלק אותן במקום לבצע אותן. "אזמל תוקפים ארנבת" אמרתי לרועי,ובדיוק אז נזכרתי שהוא בחור חדש ולכן הוא עוד לא יודע את הטקטיקות של הטייסת,"לא משנה אזמל 2" עניתי מיד אחר כך.

המיגים הופיעו על המכ"ם-20 מייל מאיתנו. "אזמל 2 אני מזהה שיגור" רועי אמר,"חיובי אזמל 2 שבור ימינה,מוץ ונורים" הוראתי לרועי שביצע את הפקודה בשניה שנתתי אותה.

טיל אחד נורה לעברי וטיל אחד לעבר רועי,שניהם מונחי מכ"ם,למזלנו מתוצרת רוסיה ולכן הם החטיאו אותנו. עוד קצת שבירות ותמרונים וגענו לטווח של טילי הפיתון שברשותנו "עכשיו המשחק מתחיל" אמרתי בקשר ומיד שיגרתי טיל לעבר אחד המטוסים,וזה נפגע עלה באש והתפוצץ לא יותר מ5 שניות לאחר שלחצתי על הפיקל בסטיק. "תוצאה על מיג 25 גובה 14!" קראתי בהתלהבות בקשר,מיד אחר כך שמעתי את רועי "תוצאה מיג 25 גובה 15!!" בקול נלהב יותר משלי,מבט אחד הצידה גילה לי כי רועי הפיל את מספר 3 במבנה של המיגים קצת אחרי שאני הפלתי את מספר 1. פנימה פנה לכיוון המטרה הנותרת-מיג 25 אחד עם 2 טילי חום וטיל מכ"ם אחד. נכנסנו איתו לקרב צמוד, פעם אחת אני הגעתי למיקום להפלה ואחר כך רועי. ככה המשיך הקרב עד שבשלב מסויים הוא הפך לתחרות קטנה ביני לבין רועי,מי יפיל את המיג.

קצת אחר כך כאשר אני ניתקתי מגע במטרה לחזור לקרב בעמדה טובה יותר,שמעתי את רועי צורח בקשר "המיג מאחורי! אני צריך פה עזרה!!".

בלי לחשוב פעמיים זינקתי חזרה לקרב והיתישבתי למיג על ה-6. בטווח של 250 מטרים בערך יריתי כמה פגזים מהתותח ישר לתוך המיג, ראיתי אותו נפגע אבל זה לא הרתיע אותו. אחרי כמה שניות הגעתי שוב למצב בו הכוונת על המיג ולחצתי שניה בדיוק על ההדק בסטיק. עשרות פגזים עפו לכיוון המיג כאשר רק 10 אחוז מהם מחטיאים את המטרה. המיג התפוצץ לרסיסים.

בדיוק אז המטוסים שלי ושל רועי קראו 'בינגו',חזרנו חזרה לבסיס.

באותו ערב הוכתרתי לאייס(כן כן,אייס היו לי עוד 3 הפלות לפני הקרב הזה.) ורועי ידוע עכשיו בקרב הטייסים בטייסת כטייס שהשיג הפלה הכי מהר מאז הצטרפותו לטייסת.

באותו יום בלילה,עוד פעם עם החברים בבר הקרוב,הפעם חגגנו את ההפלות שלי ושל רועי שהצטרף אלינו כמובן. ואז נזכרתי באותו בוקר וכמה התמזל מזלי שעליתי לטיסה הזו. נזכרתי אז בדבריו של המפקד:"ראה זאת כמתנת יום הולדת מחיל האוויר". מאותו יום אני רק מחכה לפעם הבאה שחיל האוויר יחליט לתת לי מתנה..

כל הפרטים בסיפור בדויים חוץ מהשם שלי.