אזרחי מדינת ישראל,
היום בשעת הצהריים, בוצעה תקיפה אוירית להשמדת ההגנה האוירית על דמשק ופתיחת מסדרון אוירי למטוסינו לפעול שם.
זהו סיפור התקיפה:
יום שישי, 1200, בסיס רמת דוד.
זהו זה, הפקודה הגיעה. מבצע "שמיים חופשיים" יוצא לדרך מחר.
נטוס כמו באימונים ישירות לדמשק, 4 מבנים, ונחסל כל ראדאר ומשגר נ"מ שקיים בעיר ומאיים על מטוסים שמתקרבים.
המבצע הזה נועד להביא חופש פעולה למטוסים ולמסוקים שלנו כדי שיוכלו לחפות על הפלישה המתקרבת ביום שלישי. ע"מ שהמבצע יצליח ולא יהיה איום על המטוסים ביום שלישי, עלינו לחסל לגמרי את כל הסוללות, לא להשאיר זכר.
אנחנו קיבלנו סוללת SA-2 לחסל, ממש בפתח של דמשק. אני מקווה שזו הסוללה שהפילה את אסף בתקיפה על תחנת הכח בדמשק.
כדי למנוע בעיות, חימשנו את המטוס שלי בזוג טילי AGM-88C במקום רביעיית פצצות מצרר, כך שיצא שהחימוש היה בצורה הזאת:
סכין אחד:
- 4 טילי אויר אויר פיתון 4
- 2 טילים נגד ראדארים AGM-88C
- 4 פצצות מצרר CBU-52BB
סכין שתיים שלוש וארבע:
- 4 טילי אויר אויר פיתון 4
- 8 פצצות מצרר CBU-52BB
הטייסים שיצאו למשימה:
- סא"ל יהונתן מ.
- רס"ן יובל ס.
- סרן עמרי ל.
- סרן אלון כ.
אות הקריאה – סכין.
ממריאים למחרת ב1400
יום שבת, 1345, בסיס רמת דוד.
ההתרגשות עולה, אנחנו צריכים להיכנס למטוסים עכשיו.
נכנסים ומתניעים. ביקשנו אישור, אנחנו מסיעים למסלול. המבנה האחרון להמראה.
בסופו של דבר, הסתדרנו על המסלול, והתחלנו בהמראה.
בדרך לדמשק, אני חושב על התוצאות של המבצע הזה. אני יודע שזה יהיה קשה, גם ככה למרות שידנו על העליונה כרגע בתמונה הכללית, סבלנו כבר אבידות קשות מאד. אנחנו אחרי יותר מחודש של לחימה, וחיילים מתים כל יום.
בלי החיפוי שלנו מלמעלה, לחבר'ה שלנו אין שום סיכוי להצליח פה. אם לא נצליח עכשיו, המוני חיילים ישלחו למבצע שגורלו כמעט כישלון. אבל, אם נצליח במבצע, ונחזיק אפילו ברובע אחד מדמשק, זה יעלה את המורל שלנו פלאים, וכמובן יוריד את מורל האויב.
האזרחים במדינה ירגישו ניצחון, ישכחו את העובדה שהלחימה קשה ביותר. איבדנו מעל שלוש מאות חיילים עד כה, ומי יודע כמה עוד נאבד עד שהלחימה תיגמר.
הגענו לדמשק. המתקפה מתחילה. אין שיגורים, המבנים האחרים גמרו לגמרי את הראדארים. האיומים היחידים הם טילי כתף מונחי חום. גם אלה יהנו ממטר של פצצונות מאחד המצררים שלנו.
אני מתקרב לסיום התקיפה שלי, מכאן זה נראה כאילו הצלחתי להשמיד כבר 3 משגרי טילים. אם זה אני או אחרים מהמבנה, זה לעולם לא נדע. מה שכן, אנחנו יודעים שהסוללה הזאת לא תחזור להציק לנו בעתיד.
סיימתי את התקיפה שלי, משחרר נורים ליתר ביטחון ומתחיל בחזרה לכיוון ישראל. אין ירי, אין נעילות. אנחנו כבר יודעים שמבחינתנו, המשימה היא הצלחה.
דמשק עיר יפה. תמיד רציתי לבקר בה, אולי בעתיד, אם יחתם הסכם שלום. חבל מאד שאנחנו נאלצים עכשיו לתקוף אותה ולשטח אזורים בה. מצער מאד, אבל אין ברירה, פה זה הם או אנחנו, ואני אישית מעדיף שזה יהיה אנחנו.
זהו, נחתתי, מסיע לדת"ק ונגמור את המשימה הזו. אני רוצה לדעת כבר את מידת ההצלחה של המשימה, לדעת כמה קל יהיה לעזור לכוחות בקרקע.
כיבוי המטוס ובדרך לחדר התדריכים. בפנים מודיעים לנו את התוצאות, טובות יותר משציפינו. תוצאות שמשקפות את העליונות של טייסינו על הנ"מ הסורי. מתוך 2 יחידות SA-2, יחידת תותחי נ"מ, ויחידת SA-6 השארנו רק משגר SA-2, כמה משאיות, והמון המון המון שברים וגופות. עוד משימה הוכתרה כהצלחה.
סא"ל יהונתן מ.
מ"ט טייסת #165 "דורסי הצפון"
לחץ לפעילות מבצעית 
חיפוש בפורום
תגובות: