ערב טוב אזרחי מדינת ישראל.
תחת התקפות כבדות מהצד הסורי, אנו מצליחים לתפקד, והיום הצלחנו לכבוש כמה מחנות באיזור רמת הגולן.
אתמול בשעות הצהריים שוגרה התקפה כבדה על שדות התעופה הסורים, שעלתה יפה ורובם חוסלו בעוד מטוסיהם בהם.
ועדיין, לאורך כל היום מפציצי טו-16 סוריים לא הפסיקו להפציץ את כוחותינו בטילים לטווח רחוק.
אתמול בלילה, המודיעין שלנו גילה מהיכן מגיעים המפציצים הסוריים. המפציצים הגיעו מבסיס סורי בשם פלמיר, הממוקם בצפון סוריה.
הוחלט לשלוח 4 מטוסים מטייסת "דורסי הצפון" על מנת לחסל את שדה התעופה הסורי.
הטייסים שיצאו:
- סא"ל יהונתן מ., מפקד הטייסת
- רב-סרן יובל ס.
- סרן עמרי ל.
- סרן חיים כ.
כל מטוס נשא את החימוש הבא:
- 6 פצצות ברזל MK82
- 4 טילי א"א "פיתון 4"
- 6 פצצות להשמדת מסלולי המראה BLU 107
אות הקריאה של הטיסה הוא "פטיש".
נכנסנו לחדר התדרוך, שם תדרך אותנו מפקד הבסיס לקראת המבצע. סוף תדרוך, שעה 0040, נכנסים למטוסים.
בשעה 0103 המראנו ארבעתנו לעבר פאלמיר. בדרך, באיזור דמשק, קיבלנו קריאה בקשר: "פטיש אחד אחד, 2 מטוסים סוריים מסוג TU-16 כיוון 062, גובה 28, 80 מייל.". "פטיש אחד, 2 TU-16, כיוון 062, גובה 28, 80 מייל, קיבלתי.". המשכנו בטיסה, עד שראינו אותם במסכי הראדאר. טסנו לכיוונם, וברגע שנכנסו לטווח אש, מיד שיגרתי טיל ראשון.
פגיעה ישירה, הוא מתחיל לצנוח. לא היה לי זמן לוודא שהוא נופל, היה עוד מפציץ לחסל לפני שאוכל להתפנות. עוד מפציץ עם טילים חכמים, טילים שיהיו בעוד כמה קילומטרים מסוגלים לפגוע בכוחותינו, ולהרוג עוד חיילים שלנו. לא יכולנו לתת לו להמשיך. ננעלנו עליו עם טילים, ובלי לחשוב פעמיים, שיגרתי. פגיעה ישירה! הוא צונח.
עקבתי אחריו לכמה שניות, עד שראיתי מצנח. עכשיו אני יכול להמשיך לטוס בשקט אל המטרה.
טסנו קדימה אל המטרה, והגענו לאזור היחיד בדרכנו אל המטרה שעוד נותרו בו טילי ק"א. "פטיש, אנחנו נכנסים לאמ"ט, פקחו עיניים."
לא עברה חצי דקה, כשפתאום "פטיש אחד, פטיש שתיים, אני רואה שיגור, מימין אליך." סובבתי את מבטי אל הטיל, ראיתי טיל גדול ומיושן. SA-2? הם עוד מחזיקים טילים כאלה? אבל אין זמן להרהורים, מיד פניתי בתמרון התחמקות הכי בסיסי שיש, שבירה למטה.
אתם מבינים, הSA-2 טיל ישן גדול ומגושם. המערכות שלו בעצם מגלות מטוס עוין, ושולחות את המידע לטיל, שמחשב מסלול לפגיעה. אבל הSA-2 לא יודע לזהות את הרצפה. ברגע ששוברים חזק למטה, הטיל נכנס ברצפה.
לפי הספר, שברתי למטה, וכמו שצריך ראיתי את הטיל פוגע ברצפה. המשכנו קדימה, בעוד אנו מתחמקים מעוד כמה טילים. הגענו לנ"צ שלפני המטרה, כשפתאום בקשר "פטיש אחד, ליבה, יש לנו קריאה דחופה לעזרה, כוחות קומנדו שהורדו ממסוקים בתחנת מכ"ם 10 מייל מערבה מכם נתקלו בשריון סורי, צריך עזרה"
החלטנו שאת הפצצות ברזל שלנו נטיל שני מטוסים על הבסיס ושני מטוסים על הטנקים. קיבלנו אישור ויצאנו לתקיפה.
הגענו אל הבסיס, התיישרתי עם המסלול, ווידאתי שהפצצות על המצב שרציתי, שהוא 3 פצצות במרווחים של 450 רגל בין כל
סיימתי את ההפלה, הסתובבתי לראות את המכתשים. מראה מלבב, אני חייב להגיד. חצי מהמסלול מכתשים, החצי השני והמסלולי הסעה יטופלו כבר על ידי הטייסים האחרים שאיתי.
סיימנו את ההפצצה, ווידאנו שאין סיכוי שהמפציצים יציקו לנו עוד בזמן הקרוב. עכשיו לתחנת המכ"ם הסורית, ומשם חזרה הביתה.
הגענו אליהם ושיחררנו את הפצצות. היה המון טק"א מסוג SA3 באזור. טילים מעצבנים, אבל לא משהוא מפחיד ומסוכן יותר מדי.
איזה יופי זה האור הזה, שעושה הטיל... והשובלי עשן... אבל אין זמן, ואסור להתמהמה, זה בכל זאת טילים שמסוגלים לקרוע את המטוס שלי לגזרים, וכך גם את הגוף שלי. והדבר האחרון שאני רוצה זה ליפול,בין אם חי או מת, בעומק סוריה.
לאחר הנחיתה וידאנו שהמשימה הוכתרה כהצלחה. אכן, השארנו טנק אחד לקומנדו לטפל בו, ופאלמיר יצא משימוש לפחות למשך חודש.
אחרי שעברנו על פרטי הטיסה והסקנו מסקנות, יכלנו בשמחה להגיד שהטיסה הוכתרה כהצלחה!
עוד דיווחים בהמשך
בברכה,
דובר ח"א ומפקד טייסת #165 "דורסי הצפון"
סא"ל יהונתן מ.
לחץ לפעילות מבצעית 
חיפוש בפורום
תגובות: