קמפיין פלוישטי: 13-2-2014

[KfirC2]

מקמפיין לקמפיין מתווספות תובנות ומתחדדות.
העולם הווירטואלי מעניק משמעות עמוקה יותר להיסטוריה כפי שהייתה.
והפעם: "איך לא לחוש יאוש ואכזבה" ולהבין שהמזל משחק תפקיד חשוב.
ולא פחות מכך השפיע חסרונם של עוד 8 אנשי צוות....

התאמנתי כל אותו צהריים כמקלען
ודווקא הגעתי למיומנות טובה
המשימה החלה באיר-סטארט
ממקומי כמקלען נראה הקושי הגדול להטיס מפציץ במבנה
זה החזיר אותי אחורה
בפעם האחרונה ששימשתי כמקלען היה בקמפיין הראשון בו השתתפתי
היה זה בשלהי קמפיין BIG WEEK האחרון לפני מס' שנים
שם שובצתי כטייס מתחיל וצורפתי לאחת מטייסות האחיות במפציץ B24
את המטוס הטיס בחורצ'יק דובר אנגלית (שאיני זוכר את שמו) דבר שגרם לי לחוש כאילו חזרתי אחורה בזמן
כבר אז ראיתי את הקושי הגדול שבטיסת מבנה של מפציצים בווירטואלי ומזה הסקתי לגבי המציאות
אך הפעם כמו אז הייתי פטור מהקושי הזה (ת'אמת, לא כ"כ אוהב להטיס מפציצים כבדים)
אז, כמקלען הצלחתי במשימתי הראשונה להפיל מטוס קרב (פוקה וולף)
ובכלל הזיכרון שלי מתפקיד זה היה נעים בעיקר הנוף המדהים והגרעינים שהבאתי לטיסה, משהו משהו
והיום ?.....
מה אומר
עשיתי הכל
היה מספיק זמן עד ליעד
התאמנתי על "עמיתים"

נעתי בין העמדות
איך כתב ביאליק:
נַד, נֵד, נַד, נֵד
רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!
מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? –
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם
בֵּין הָאָרֶץ
לַשָּׁמַיִם.
כאחוז תזזית
מתכנן לעצמי: אם יבוא מפה אעשה כך ואם יבוא משם אעשה כך
לפתע
שומע את VIFF מכריז בקול קרבי בקשר על בואם של ההונים: "הנה, הנה הם באים"
הקול מכניס אותי בבת אחת לקרב
לעזאזל, מאיפה הם באים ?
כף היד מזיעה על ההדק (עכבר) והקרב עוד לא התחיל
מנסה להבין היכן הם יופיעו אצלי
הכל במהירות
איפה כדאי להיות ? למעלה למטה מאחור
צריך להחליט לבד
להיות בבת אחת לא מקלען אלא מקלע/נים
והנה וואו איזו מהירות 109 חולף מימין
מהמעמדה האחורית אני רואה את "החברה הקטנים" מתעסקים איתם
מקווה שיטפלו ברובם וישאירו לי אחד ...או לפחות ישלחו אותם אלי אחד אחד,
עם אחד אחד אני יכול להתמודד
בקשר שומעים שמארק נהרג
חייבים להמשיך הלאה
לא מעיז להטריד את יובל הוא עסוק בכיוונונים, אם הוא מכוון הפגיעות הן וודאיות
רגע, מה זה, אני רואה מ-----ה ז----ה ר-----ק רגע בשעה 6 מתקרב כן, בטוח 109
הוא הולך וגדל
מצד שמאל
אני שם את נקודת הכוונת לפניו ומוביל אותו
מכוון לתוך עיגול המנוע
צרור אחד
עוד צרור
עוד צרור
ישששששששששששחור

עשן שחור
כמו שתיכננתי להיום,
לחזור עם הפלה
האמת תיכננתי יותר מאחת
אבל נסתפק גם באחת
יובל יפגע בפצצות אני אפגע במקלעים הצוות המושלם
וכמו שכתב ביאליק:
"יוֹסִי בַּכִּנּוֹר,
פֵּסִי בַּתֹּף,
משֶׁה בַּחֲצוֹצְרָה –
וְהָמָה הָרְחוֹב.

וּבָאוּ לַחֲתֻנָּה
נָשִׁים וָטָף,
יֵצְאוּ בַּמְּחוֹלוֹת
וְיִמְחֲאוּ כָּף"

ה-109 הפגוע חולף אותנו ואני בטוח שהוא "שלי".
מה זה ?
רואה פצצות שנופלות לא רחוק מהאף שלי (ממש) איזה מפציץ משלנו זרק פצצות
ומתחתיו מפציצים שלנו....
מרים מביט בחזרה ורואה 109 אחר
נוסק כלפי מעלה
באותו רגע כנף שמאל חוטפת צרור אין לי מושג אפילו מהיכן
הכנף בוערת
מתפרקת
אנחנו נופלים כאבן שאין לה הופכין אבל אנחנו לא אבן וכן מתהפכין
אפילו לא הספקנו להטיל את הפצצות.
מתרסקים על גבעה הצופה למטרות
איזה מחזה אכזרי
כמו משה רבינו
צופה מהר נבו אל הארץ שאליה לא יבוא
מה נשאר ?
יושבים למטה וצופים על הקרבות מעלינו
נשארו לי קצת גרעינים, הם מפוזרים בכל התא המרוסק
אני אוסף אותם מפצח וצופה בסרט:" אלון ורוני-השיבה הביתה"
VIFF ורוני מנסים לשרוד
הם מצליחים וחוזרים הביתה
אלת המזל עמדה לצידם.

אכן, רק מזל,
קשה מאד,
בעצם בלתי אפשרי לתפקד בכל עמדות המקלענים ולהשיג הצלחה
במציאות צוות של B17 מנה 10 אנשים, כולם היו נחוצים
וכשלא נדרשו לתפקידם מי מהם שלא היה מקלען (מטילן, נווט, קשר) שימש כצופה והתריע מהיכן מגיעים ההונים - עוד עיניים.
ואילו אצלנו יש למישהו יומרה לומר שאנו "משחזרים" ?
כל מה שתעשה אתה חייב את העזרה של "מזל"
המוות בעולם הווירטואלי במפציצים, בהתקפה משולבת לא רק שהוא וודאי הוא הכרחי....
(אהההה, את ה-109 שחטף ממני, לא החשיבו לנו כהפלה, כנראה את מכת המוות קיבל מישהו אחר )

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=La1xzOMdWok[/youtube]" לא טוב היות האדם טס לבדו " (Ice)