MRO צילמה מקרוב את הירח פובוס בצבע ובתלת ממד

[afik_t_king]

מכתש הפגיעה סטיקני, שרוחבו 9 ק"מ הוא התוואי הבולט ביותר על ירחו הגדול של מאדים

החללית סייר המאדים Mars Reconaissance Orbiter (MRO) של נאס"א צילמה שתי תמונות מפורטות של פובוס, הירח הגדול של כוכב הלכת האדום בצבע ובתלת ממד. העמק העמוק של מכתש סטיקני, שקוטרו כ-9 ק"מ הוא התצורה הגדולה ביותר על פובוס והיא שולטת על חלק גדול מהתמונה. בתמונות גם רואים סדרת חריצים וסדרת מכתשים. המדענים עדיין חלוקים ביניהם בשאלה כיצד נוצרו תצורות אלו.

MRO שוגרה מכף קנוורל באוגוסט 2005 ונכנסה למסלול סביב מאדים במארס 2006. היא ממפה את פני השטח של מאדים באמצעות מצלמות ברזולוציה גבוהה ובמטרה לאתר אתרי נחיתה למשימות עתידיות. היא גם מסייעת למדענים לחקור את מזג האוויר, האקלים, הגיאולוגיה והאטמוספירה של מאדים.
המצלמה ברזולוציה גבוהה (HiRISE)של MRO צילמה שתי תמונות אלה ב-23 במארס 2008, אחת ממרחק של 6,800 ק"מ מפובוס והשניה ממרחק של 5,800 ק"מ. שתי התמונות צולמו בהפרש של עשר דקות זו מזו ולפיכך רואים בהם בערך את אותן תצורות נוף, אך מזוית שונה, כך שניתן לשלב אותם ביחד ולקבל מראה סטראוסקופי.

לתוך החריצים
כמה מדענים מאמינים כי החרצים ושרשרות המכתשים שרואים בתמונות שייכים לתהליך היווצרותו של מכתש הפגיעה סטיקני. ואולם אחרים סבורים כי הם נוצרו כתוצאה מפליטות סלעים ממאדים שמאוחר יותר התנגשו עם פובוס. בתמונות הללו, הסלעים ליד שפת המכתש מופיעים בצע כחול יותר מאשר שאר פני השטח של פובוס. בהתבסס על השוואה עם הסלעים על הירח שלנו, יתכן שמשמעות הדבר היא שפני שטח אלה טריים יותר ולפיכך צעירים יותר מאשר החלקים של פובוס.
פובוס התגלה ב-1877 בידי האסטרונום האמריקני אסף הול. הן פובוס והן הירח השני של מאדים דמוס, נחשבים לאסטרואידים שנשבו. מסלולו של פובוס סביב מאדים צונח בכ-1.8 מטרים בכל מאה שנים. משמעות הדבר היא שבעוד 50 מיליון שנה או שהוא יתרסק לתוך מאדים או שיתפרק ורסיסיו יהפכו לטבעת שתקיף את מאדים.
רוסיה מתכננת לשלוח חללית לא מאוישת שתנחת על פובוס ותביא ממנו דגימות קרקע וסלעים. המשימה – פובוס-גראנט, מתוכננת עקרונית לשיגור באוקטובר 2009. מטאוריט קיידון שנחת בבסיס בצאי רוסי בתימן ב-1980, נחשב בידי חוקרים אחדים כפיסה מפובוס.

התמונה :



נלקח מתוך הידען