פרטים למשימת תקיפת הטור המצרי באשדוד

IDF_Raam

בהמשך ל "פרוייקט חדש נוקש על דלתנו:

כפי שגיא כתב, אני מקיים סדרת פגישות עם לו לנארט, טייס מרינס במלחמת העולם השנייה ( הטיס קורסיירים במשימות תקיפות קרקע באוקינאווה),

לו הוביל את תקיפת הטור המצרי בגשר עד הלום - תקיפה אשר מנעה את פלישת המצרים לתל אביב.
את תוצרי המפגשים עם לו, כולל על טיסה ב SBDוב CORSAIR אפרסם בהקדם.
לו יהיה בן 87 בחודש הבא. הסרט על המשימה יוקרן באירוע של חיל האוויר לרגל 60 שנה לתקיפה – אשר נחשבת לתקיפה הקרבית הראשונה של חיל האוויר.

להלן תיאור האירוע בקצרה (כולל רקע) על מנת לסייע למתכנני המשימה:

מטוסי המסרשמיט נרכשו בצ'כוסלובקיה. מדובר בארבעה מטוסים אשר הורכבו משאריות וחלפים אשר נותרו מהלופטוואפה, והתוצאה הייתה מטוסים אשר אמנם נקראו 109 אך נפלו מהם בביצועיהם:
המנוע היה מנוע הינקל, חלש יותר מהמקורי
הירי של ה 0.3 התבצע דרך הפרופלור.
הפרופלור היה שונה - גדול יותר ועשוי מעץ.
ה TORQUE בהמראה היה עצום, יותר מאשר במקור.
טווח - 55 דקות טיסה.

הכרזת המדינה תפסה בהפתעה את הטייסים אשר התאמנו על המטוסים בבודביצ'ה בצ'כוסלובקיה. עד אז צברו שתי שעות טיסה בלבד על המטוסים.
המטוסים פורקו, הועמסו על מטוס C-46 ונשלחו לתל נוף, יחד עם סט כלים אחד בלבד ומכונאי צ'כי אשר שוכנע להצטרף (בנוסף לבני פלד).
לרשות הטייסת הועמדו שני האנגרים בריטיים לשעבר – באחד הורכבו המטוסים ובשני היו המטוסים המורכבים.
למצרים הייתה באותה תקופה עליונות אווירית מוחלטת – לרשותם עמדו – בין היתר – כ 40 מטוסי ספיטפייר 9 חדשים לחלוטין אותם קיבלו מהבריטים (ובנוסף היו חילות האוויר של הירדנים והסורים. לחיל האוויר הישראלי לא היו מטוסי קרב, עד הגעת האוויות, ואף לא תותחי נ.מ.
בשל כך נהגו המצרים לבצע תקיפות קרקע בשאננות מוחלטת – נהגו להגיע בגובה של 3000 רגל, להטיל את הפצצות, ואחר כך לרסס את הרחובות. באחת התקיפות פגעו באחד משני ההאנגרים של הטייסת – למרבה המזל היו כל המטוסים בהאנגר השני, וההאנגר שנפגע היה ריק.

משימת התקיפה הראשונה הייתה אמורה להיות תקיפת שדה התעופה באל עריש, בכוונה לפגוע במספר מרבי של ספיטפיירים על הקרקע, וכך לצמצם את הפער ביחסי הכוחות. אולם, לו התבקש בבהילות בשעות אחר הצהריים לתקוף את הכוח המצרי אשר הגיע עד גשר עד הלום – 6 מייל ממקומה של הטייסת. הגשר פוצץ, והמצרים עסקו בהכשרת מעבר חלופי. הובהר כי אם לא יעשה משהו בדחיפות, הכוח המצרי יהיה למחרת בתל אביב.

לו נערך לביצוע המשימה, למרות שהטייסים שבפיקודו צברו רק שתי שעות טיסה על האויה ונעדרו ניסיון מבצעי (מלבדו כמובן). טיסת המבחן הראשונה של המטוסים יועדה להיות גם משימת הקרב הראשונה. הבהילות הייתה כה גדולה, עד כי על המטוסים צוירו מגני דוד בלבד, ללא מספרים . אפילו ציוד קשר לא היה על המטוסים.

לחיל האוויר המצרי הייתה כאמור עד אז עליונות מוחלטת. לרשות לו עמד טרקטור אחד בלבד לגרירת המטוסים מההאנגר למסלול, ולו חשש כי זמן ההכנה הארוך ימשוך את תשומת לב המצרים, ומטוסיו יפגעו בעודם על הקרקע. בשל כך תכנון המשימה היה כדלהלן:
המטוסים יותנעו בהאנגר (למרות הסכנה הבטיחותית) ויצאו במהירות בזה אחר זה למסלול ההמראה, חמושים בשתי פצצות ובחימוש לתותחים ולמקלעים. מאחר ומשימת תקיפת קרקע היא מסוכנת – המצרים יפתחו באש על המטוס הראשון וכך אולי יפגעו באחרון – הכניסה לתקיפה הראשונה תהיה ב LINE ABREAST ככל הניתן. לאחר השלכת הפצצות (2 פצצות, אחת מתחת לכל כנף) יבצעו יעפי STRAFING עד גמר תחמושת.

היציאה למשימה הייתה על פי התכנון. המטוסים הותנעו בהאנגר והמריאו מערבה לכוון הים. סדר המראה – לו, מודי אלון, עיזר וייצמן ואדי כהן. באזור החוף החלו פניה שמאלה – דרומה – ואז קלט לו שאינו יודע בדיוק להיכן טס (היה זה יומו החמישי הארץ). תוך כדי פניה הביט שמאלה ולמטה אל מודי, אשר היה לשמאלו. מודי קלט ללא מילים את השאלה וסימן בידו לכוון דרום. הרביעייה התיישרה הגובה של כ 5000 – 6000 רגל, ומייד ראה לו ישר לפניו כוחות גדולים של הצבא המצרי – כמה אלפי כלים להערכתו. לא היה זמן לבדוק כי כולם מיושרים – מאחור הייתה ישראל, ומלפנים כפר אסדוד (אשדוד) ובו ומסביבו כוחות האויב. לו אמר שמע ישראל, למרות שאינו דתי, וביצע SPLIT S לכוון המסגד, שם התרכז להערכתו הפיקוד המצרי (בדיעבד צדק). מיד נפתחה לעברו אש נ.מ. חזקה.
הטייסים החלו לבצע יעפי תקיפה בגובה נמוך (כך קשה יותר לנ.מ. לפגוע). אחת הפצצות שהטיל לו פגעה במשאית דלק או תחמושת, מה שגרם להתפוצצויות גדולות גם ברכבים סמוכים. הוא והאחרים ביצעו CLOVER LEAF על מנת לתקוף ממספר כיוונים ולפזר את אש הנ.מ. עם גמר תחמושת חזר כל אחד באופן עצמאי לבסיסו.

לו חזר לבסיס אחרון – הוא היה עסוק בלייצר נזק רב ככל הניתן, תוך כדי ניסיון לראות מה קורה עם השאר. משחזר מצא כי מטוסו של מודי אלון נפגע מנ.מ והתרסק בנחיתה – ביצע GROUND LOOP.
אדי לא חזר. מטוסו הופל.

דווח אודות המשימה כולל פרטים נוספים - שעות, כיווני טיסה ועוד:

לחץ כאן

תמונות של לו מאוקינאווה:
לחץ כאן וכאן

תודה רבה לכל מי שהתגייס לסייע

IDF_Raam
http://www.idfsquadron.net/

**IAF_Phantom**

http://www.iaf.co.il/Templates/FlightLog/FlightLog.aspx?lang=HE&lobbyID=40&folderID=48&subfolderID=319&docfolderID=808&docID=7560&docType=EVENT

מאתר חיל האוירמטוס מסרשמיט ישראלי נפגע מאש נ"מ. טייסו נהרג
ב-29 במאי 1948 הוחלט להפעיל את מטוסי המסרשמיט של חיל-האוויר לתקיפת טור צבאי מצרי, שמנה כ-500 כלי רכב ונע צפונה לתוך ישראל. החשש היה, כי הכוח המצרי יפרוץ למרחב רמלה-לוד, יתאחד עם כוחות הלגיון הירדני בלטרון, ושני הכוחות יחדיו יפלשו עמוק יותר לתוך הארץ.
לביצוע המשימה נבחרו הטייסים מודי אלון, עזר ויצמן, אדי כהן ולו לנארט. מטוסי הקרב היו חמושים במכונות יריה, תותחים וארבע פצצות בנות 70 ק"ג כל אחת. המטרה היתה לפגוע בכלי רכב רבים ככל האפשר.

הוחלט שהמסרשמיטים ימריאו בשני זוגות: אלון, מפקד הטייסת, ולנארט ימריאו ראשונים, ואילו ויצמן וכהן ימריאו אחריהם. בשעה 18:00 המריא הזוג הראשון, אך במטוסו של כהן התגלתה תקלה שהיקשתה על התנעתו, ולפיכך התעכבה מעט המראת הזוג השני. כדי להמנע מפגישה עם מטוסי קרב של האויב, עשו ארבעת המסרשמידטים את דרכם דרך הים ממערב, ומשהגיעו לנקודה מול אשדוד פנו מזרחה. בשלב זה, החלו המטוסים לצלול ולתקוף את המכוניות והחיילים המצריים הפזורים על הכביש. הפתעת המצרים היתה רבה. אף-על-פי-כן הצליחו להמטיר אש נ"מ חזקה על המטוסים התוקפים. בעת התקיפה נפגע מטוסו של כהן. הוא ניסה להטות אותו מן האש הנורית מן הקרקע, אך המטוס איבד גובה בבת אחת - והתרסק. ויצמן המשיך בתקיפת הטור המצרי, אך לפתע נעצרו תותחי מטוסו בשל תקלה. ויצמן המשיך לצלוף במכונות היריה של מטוסו עד שנגמרה התחמושת. שלושת המסרשמיטים טסו בחזרה לבסיסם, אך בעת הנחיתה אירעה תקלה במטוסו של מודי אלון והוא ניזוק קשות. אלון עצמו לא נפגע.

לאחר תקיפת מטוסי הקרב נעצר הטור המצרי. לתקיפה היתה ככל הנראה השפעה פסיכולוגית מרשימה. ההתקדמות לכיוון תל-אביב נבלמה.

watch your six, i'm behind you

Dingo · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 30/09/2005 הודעות: 1093

יש לי את הספר של שלמה אלוני של טייסת 101,שיצא בהוצאת Isradecal.
יש שם תיאור מפורט של התקיפה,כפי שנלקח מהדו"ח הרשמי של חיל האויר (דו"ח התקיפה הראשון אי פעם).

כמו כן,אני מעוניין להיות בגיחה.

Dingo · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 30/09/2005 הודעות: 1093

יש עוד מספר פרטים על התקיפה,שלא צויינו בהודעה המקורית:

המטוסים המריאו לגיחה בסביבות השעה 16:00,וחזרו לנחיתה (ע"פ הספר על ה 101) כ 4 שעות אח"כ!
מודי אלון נחת ב 20:05,ויצמן ב 20:15 ולנארט ב 20:25.
הגיוני שאוויה תישאר 4 שעות באויר ותחזור לנחיתה בלילה?

כמו כן,חשוב לציין שהפצצות על האוויה לא נישאו תחת הכנפיים,אלא במנשא ייעודי מתחת לגוף,בנקודה שבא יושב המיכל הנתיק.
המנשא היה מסוגל לשאת 4 פצצות,במשקל 70 ק"ג האחת.
יכול היה להיות שהמטוסים נשאו שתי פצצות גדולות יותר,מאשר 4 קטנות.

חשוב לציין גם את הסימולים שהיו על המטוסים.
כפי שצויין,על המטוסים היו צבועים מגני דוד בלבד-בלי מספרים ובלי פסי הזיהוי לבן-כחול-לבן.
ההצעה לצביעת סמלי הזיהוי הללו עלתה למחרת -ב30 במאי.

כהכנה לגיחה,הייתי מציע לעשות סקין שהוא ללא האלמנטים הללו.

רמי,האם יש אפשרות שתוכל להעלות את השאלות הללו בראיון הבא שלך עם לנארט?
תצורת החימוש וסוגיית הזמנים.

אני אתרגם באופן ישיר את עדותו של לאנרד,כפי שמופיעה בספר:

"בשעה 16:00 לערך, אבידן (מח"ט גבעתי) הגיע לשדה (תל-נוף),אחוז בהלה,ואמר "עכשיו או אף פעם".
"כל הצבא המצרי נמצא 10 ק"מ מכאן (מהשדה), חטיבת גבעתי פוצצה את הגשר,וכרגע אין שום דבר העומד בינם (למצרים) לבין תל-אביב. עליכם להמריא עכשיו!"
עכשיו נודע שכל התוכנית לפגיעה בחיל האויר המצרי,נגוזה.

"אני חששתי להוציא את המטוסים מהאנגר.. אנחנו הנענו את המנועים מתוך האנגר.
רציתי לשמור על אלמנט ההפתעה,ולטוס נמוך ככל האפשר. לאחר ההמראה,ביצעתי שתי הקפות וחיכיתי לשלושת המטוסים האחרים שיחברו אליי וכשחברו לקחתי כיוון לכיוון הים והתחלתי בטיפוס לגובה.
קיוויתי שאני אוכל לטפס לגובה של בין 7000-8000 רגל אבל נתקלתי בשתי בעיות:
לא ידעתי את הדרך.. אישדוד הוא כפר קטן עם פנייה קטנה בכביש וגשר,וגם הרדיו שלי לא פעל.(מציין שהיה מכשיר קשר מותקן על המטוס)

למרבה המזל,מודי אלון גילה זאת (שלאנרט איבד את דרכו),והצביע לי לכיוון הנכון.
כשהוא עשה זאת,ביצענו פנייה מעל הים,הסתכלתי למטה וראיתי את הכפר,לא יכולתי לפספס זאת.
היו שם בערך כ 800 רכבים ועוד בערך כ 10,000 חיילים,כל הצבא המצרי הוא לכיוון תל-אביב.
אז אני התחלתי בצלילה,וכל המקום התפוצץ-כאילו 10,000 חיילים ירו עליי."

ציטוט מהדו"ח הרשמי של חיל האויר:

" המוביל,לאנרט, הגיע לאישדוד מכיוון צפון,והשליך את פצצותיו במרכז הכפר. הוא ראה מספר גדול של רכבים המרוכזים על פנייה בכביש,כ-300 מטר דרומית לכפר אישדוד.
היעף השני שלו היה מכיוון דרום מערב לצפון מערב. היעף השלישי מהצפון לדרום.
בשני היעפים הוא צלף בעזרת המכונות ירייה (Machine Guns) מפני שהתותח (Cannon) נתקע לאחר ירי של 10 פגזים בלבד.
ירי הנ"מ היה מסיבי מאוד,ונורו לעברו מספר גדול של פגזי 37 מ"מ.
הוא נחת בשעה 20:25"

אני אשמח לסייע במלאכת המחקר,ככל שיידרש.

shay__silber

אני מתנדב להכין את הסקינים אבל אני צריך קצת יותר פרטים.

IAF.101~guliver
טייס סדיר בטייסת 101 הוירטואלית!

Twister

יש צורך לרכז שאלות ונקודות לא ברורות ולנסות לקבל אינפורמציה נוספת מלו לנארט. בייחוד רלוונטי בהפרשים בין המציאות לבין מה שניתן לבצע בעזרת מנוע IL-2. חלק מהדברים כאן דורשים מחקר יותר מאשר פניה ללו לנארט.

מהמותן:

*מראה הבסיס וההאנגרים - אפשר להראות וריאציות שונות מ-IL-2 ולנסות למצוא מה הכי קרוב.
*שעת ההמראה - סתירות (16:00 ו-18:00) - לשאלתך גיל, לא הגיוני זמן שהיה של ארבע שעות באוויר. למסרשמיט היה זמן שהיה קצר יחסית של לא הרבה יותר משעה... ובגיחה מבצעית, ובהתחשב שמדובר באוויה עם מנוע הינקל... הנתון מלנארט של 55 דקות נשמע באופן לא מפתיע כהכי הגיוני.
*מזג אוויר - כנ"ל, אפשר להראות וריאציות שונות מ-IL-2, גם בשילוב עם התאורה שתלויה בשעת ההמראה (במידה והוא זוכר, בכל זאת עברו 60 שנה...).
*חימוש - כאמור יש כאן סתירה מסויימת. ידוע לי שהאוויות הותאמו לנשיאת מיכלי דלק על הכנפיים אך לא ידוע לי על נשיאת פצצות על הכנפיים. עד כמה שאני יודע הגירסא של גיל על מנשא גחון, כמו במסרשמיט המקורי, היא נכונה. אגב, אם אכן נשאו פצצות על הכנפיים לא נוכל לשחזר את ההיבט הזה ב-IL-2 בצורה מלאה. עוד שאלה בעניין הזה - האם נכון הסיפור שלא השתמשו בפצצות אמיתיות אלא בפצצות דמה באותה תקיפה (יש איזו אגדה עם פצצות סודה שנועדו לעשות קול נפץ חזק) ?
*נתיב טיסה - כדי לקבל מושג כללי על הנוף שאנחנו צריכים לשחזר.

צוות ניהול ראשי - פריפלייט

Dingo · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 30/09/2005 הודעות: 1093

דן

נקודות מצויינות,אך קיימות כמה הנחות שגויות.

האוויות,כפי שידוע לי,מעולם לא נשאו שום דבר תחת הכנפיים,לא מיכלי דלק ולא פצצות.
הדבר היחיד שהם נשאו הן גונדולות של תותחי 20 מ"מ-לא יותר מזה.

מבירור שעשיתי,המטוסים נשאו בתקיפה שתי פצצות 70 ק"ג מתחת לגוף,למרות שהם יכולים טכנית לשאת 4.
הסיבה שהם נשאו 2 פצצות סה"כ הייתה עקב בעיה במרכז כובד.
הפצצות היו חיות לחלוטין.

כמו כן,לגביי סוגיית הסימול,מבירור נוסף עולה שסמלי חיל האויר על הגוף היו הקטנים יותר.
כמו כן,על הכנף נצבעו סמלים אך ורק על צידה התחתון.
הצד העליון נשאר ללא סמלים.

IDF_Raam

דיברתי עם לו - אכן המריאו במתווה של שני זוגות ולא ארבעתם יחד.

אנחנו נסתמך יתור על הגרסה הרשמית של חיל האויר, הספר על ה 101 וסיפורו של לו לאחר התקיפה , ולא על הגרסה עדכנית של לו היום, שישים שנה אחרי.

כל מי שיכול לסייע בתחקיר - תודה.

הפרוייקט מרוכז על ידי גיא, ההודעה שלי מיועדת לדון ולסכם אך ורק את תחקיר הגיחה לצורך בניית המשימה.
ברגע שגיא (או מי שיקבע על ידו) יעביר לי רשימת שאלות מרוכזת אני אשב שוב עם לו (מי שרלוונטי מוזמן להצטרף). כל מה שקשור להשתתפות, סיוע וכן הלאה יש לכתוב בהמשך להודעה של גיא, על מנת שהנושאים הביצועיים יהיו מרוכזים במקום אחד.

בסופו של דבר, אם חסרים פרטים או יש בעיה טכנית (למשל מיקום הפצצות על גבי המטוס) אזי ניתן יהיה לקחת חרות מסוימת בבנית המשימה.

כמדומני שבספר של אלוני יש תמונה/תמונות של האויות - אם ניתן לפרסם כאן קישור זה יהיה נחמד.

IDF_Raam
http://www.idfsquadron.net/

Twister

Maverik

כיוון שהסרט הזה נערך בהשראתו של לו לנארט אנו נלך לפי הפרטים שהוא מסר לנו.

במידה ולמישהו יש ספקות מיידים בדבריו מוזמן לפנות אליי או אל רמי ונשמח להעביר לו את שאלותיכם.

IAF.101~Maverik

[img:746acf7302]http://img78.imageshack.us/img78/4672/sig3cb1.gif[/img:746acf7302]

סמ"ט א' בטייסת 101- טייסת הקרב הראשונה

גיא יוגב- מנהל פורומים ראשי-פריפלייט

Twister

Dingo · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 30/09/2005 הודעות: 1093

יש לי מספר שאלות שהייתי רוצה להעלות בפני לאנרט.
אם תיהיה אפשרות להפגש איתו באופן ישיר זה יהיה מצויין.

השאלות:

1. מה הייתה תצורת החימוש של המטוסים בגיחה?
א. האם התצורה הייתה זהה בין מטוס למטוס.
ב. האם הפצצות נישאו באופן המקובל-מתחת לגוף,או אחרת?
ג. במידה והפצצות נישאו בתצורה שונה מהמקובל, מה הייתה התצורה ואיך בפועל הפצצות ניתלו?

2. סוגיית זמני ההמראה והנחיתה.
אין לי ספק שהנתונים המסופקים בדו"ח הרישמי ובמקורות הקיימים הם לא ריאליים.
מאחר ולאנרט הוא זה שהמריא ראשון ונחת האחרון,זמן הטיסה שלו משקף את כל מהלך הגיחה.

שאלה נוספת,שלא בהכרח קשורה לסרט אך קשורה לשירותה של האוויה באותה תקופה,היא מטוס ד 119,שהיה בתצורת צילום.

נכון להיום,ההנחה הקיימת היא שתצורת המצלמות של המטוס הנ"ל היה כמו זו של המסרשמיט הגרמני.
אם זאת,יש מקום להניח שחיל האויר עשה שינויים בתצורה זו.
עד היום לא יצאו תמונות המראות באופן ברור את המצלמה.

Maverik

תרכזו את השאלות חבר'ה ותעלו אותן בפגישה ביום שבת.

IAF.101~Maverik

[img:746acf7302]http://img78.imageshack.us/img78/4672/sig3cb1.gif[/img:746acf7302]

סמ"ט א' בטייסת 101- טייסת הקרב הראשונה

גיא יוגב- מנהל פורומים ראשי-פריפלייט

mountain

תגידו לי מה יש לכם אם כל השאלות הטכניות ?? איזה פצצה ? איזה מתלה ? תכף תשאלו אותו אם איזה מדפים הוא המריא לפני 60 שנה... אל תעשו צחוק ואל תשגעו אדם כמו לו בשאלות מטופשות ,תזרמו עם חומר שכבר נכתב במקור .

כמו כן צריך לשקול לנסות לפנות לגורם מקצועי מחוץ לקהילה בענייני עריכה מקצועית של סרט בפורמט il2

IDF_Raam