טיסה: תיאוריה ומעשה V - הטסה מתקדמת

**Hedgehog**

בחלק הקודם ראינו שמשנים הגדרות כח וזווית אף כדי לטוס בגובה אחיד במהירויות שונות. כעת נשנה הגדרות כח וזווית אף כדי לנסוק או לצלול תוך שמירה על מהירות אחידה. ניתן לחשוב על זה כעל מצב של שיווי משקל. בדומה למה שראינו למשל בטיסה בכח של 60% מצערת, הבאנו את המטוס לשיווי משקל מלא שבו המהירות נשארת קבועה, ואנחנו לא אוספים או מאבדים גובה, כלומר כמות האנרגיה במערכת הסגורה הזאת קבועה.
מה היה קורה כעת אם היינו מעלים מצערת ל 90%? נוספת אנרגיה למערכת. האנרגיה הזאת יכולה להתבטא באחת משתי דרכים שונות:
אנרגיה קינטית – תוספת מהירות, כמו שכבר ראינו, או
אנרגיה פוטנציאלית – הוספת גובה.
מצד שני, אם נוריד כח מנוע, נפחית אנרגיה מהמערכת, ובהתאמה נאבד מהירות או שנאבד גובה.

קצת בניגוד להגיון שהצגתי קודם, ניתן לשלוט על הפרמטרים של הטיסה בצורה שונה. כמו שראינו, על המהירות שולטים באופן עיקרי ע"י כח מנוע, ועל צלילה או נסיקה ע"י זווית האף. אך ניתן לשלוט באופן עקיף על המהירות בעזרת זווית האף, ועל הצלילה\נסיקה בעזרת כח מנוע.
ניקח שוב את הדוגמה שלמעלה - אנחנו טסים במצערת של 60% והגענו למהירות יציבה. נעלה כח ל 90%, אךבמקום לתת למטוס לצבור מהירות, נמשוך בסטיק באופן קבוע כך שהמהירות תשאר כמו קודם. במקום זאת אנחנו צוברים גובה – מה שאנחנו מבצעים זהו טיפוס מתון וקבוע. אם מצד שני אנחנו רוצים לאבד גובה, נוריד מצערת ונדחוף את הסטיק קדימה לשמירה המהירות הקודמת. כעת אנחנו מבצעים צלילה ממונעת (powered descent). גם אם נוריד כח מנוע ל 0, נוכל לשמור על מהירות קבועה ע"י הורדת האף עוד יותר. מה שאנחנו מבצעים זו דאייה.

בתוך QMB, הגדר שוב משימת יחיד ללא אויבים וללא AAA והפעם בחר כמטוס F4F-4 עם 50% דלק בגובה בינוני של 2000 מטר.בטיסה פתח רדיאטור למצב Open ומצערת ל 60%. הבא את המטוס למצב שמירת גובה ב 2000 מטר. החזק מצב זה ברציפות עד התייצבות המהירות. המהירות המתקבלת היא כ 340 קמ"ש.

מבט חיצוני

מבט פנימי – שימו לב ל VSI – ישרה ואפקית

העלה מצערת ל 110% ומשוך את הסטיק לשמירת על המהירות הקודמת 340 קמ"ש. אנחנו מבצעים נסיקה

ובמבט פנימי - שימו לב ל VSI – טיפוס של 500 רגל לדקה

עכשיו נוריד מצערת ל 30%. כדי לשמור את אותה מהירות של 340 קמ"ש עלינו לדחוף די הרבה!

שימו לב לזווית הצלילה

ובמבט פנימי – צלילה של יותר מ 4000 רגל לדקה !!

איפה סוג ניהוג זה בא לידי ביטוי הכי חזק?
בעת הנחיתה. רוב העבודה בזמן נחיתה מתבססת על כך שאת מהירות המטוס נעדיף לשמור דווקא ע"י הורדה והעלאת האף, בעוד שאת קצב הירידה נשמור דווקא ע"י העלאת\הורדת כח מנוע. מצב האנרגיה כאן במערכת הוא מאוד נמוך ומהירות המטוס היא מעט מעל מהירות ההזדקרות. נסיון לצבור מהירות ע"י הוספת כח מנוע תקח די הרבה זמן – זמן שאין לנו בעת נחיתה. יותר קל לדחוף מעט סטיק קדימה, להוריד את האף ולתת לכבידה לעשות את שלה. נסיון מצד שני להקטין את זווית הצלילה ע"י משיכה בסטיק עלולה להביא אותנו למצב הזדקרות בגובה נמוך מאוד – מצב מאוד לא רצוי. הוספת כח מנוע בזמן זה תביא לזרימה מוגברת של אויר על הכנפיים והגברת העילוי – דבר שיגרום לנו להקטין את קצב הירידה למידה הרצויה.

שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
מגניב