א"א זוגות - תורות לחימה

Twister

החומר שיופיע כאן יהיה הסבר של "רוח הדברים" לגבי תורות הלחימה השונות וקווים מנחים שונים. על מנת להעמיק יותר נשתמש בספר Fighter Combat - The Art and Science of Air-to-Air Combat, מאת Robert L. Shaw. לדעתי (ולא רק לדעתי), הספר הזה הוא המקור האולטימטיבי בנושא קרב אווירי, התנ"ך של קרבות אוויר. האנגלית בו היא מאוד טכנית אז אם מישהו נתקל בקשיים - אין בעיה לשאול.

הפרקים הרלוונטיים לדיון זה הם פרקים 5 ו-6: Section Tactis, 2 versus 1 ו-Section Tactics, 2 versus 2, אבל מומלץ מאוד להעיף מבט בכולו ולא רק בחומר שמוזכר כאן.

שימו לב שבספר מוסבר קודם מצב של 2 נגד 1 והמשמעות של כל תורת לחימה במצב כזה, ואחר כך מצב של 2 נגד 2 והמשמעות של כל תורת לחימה במצב כזה. כאן בחרתי להסביר לרוחב - כל תורת לחימה והביטויים שלה בכל מצב. אני ממליץ להתחיל מקריאה והפנמה של כל הדיון ורק אז להכנס לעומק ולקרוא את הפרקים הרלוונטיים בספר.

כנף מאוחה / כנף צמודה (Fighting Wing / Welded Wing)

כנף מאוחה היא תורת הלחימה הבסיסית ביותר. כמו כל תורות הלחימה היא מגדירה לבני הזוג שני תפקידים: מוביל ווינגמן. הווינגמן טס במבנה אלכסוני (Echelon) פתוח ביחס למוביל. עמדת הווינגמן אינו קבועה אלא מוגדרת כאיזור תמרון שגבולותיו נמצאים 60 מעלות לכל צד של זנב המוביל. הטווח אינו קבוע ונע סביב 300 מטרים. הוויגמן בוחר מהו המיקום הנוח עבורו מטעמים של מניעת התנגשות ושמירה על לכידות המבנה.

תפקיד המוביל הוא ניווט, סריקת המרחב האווירי הקדמי, תכנון התקפה ותמרון המבנה למגע ובמהלך קרב. תפקיד משני עבורו הוא סריקת המרחב האווירי האחורי וחיפוי על הווינגמן.
תפקיד הווינגמן הוא סריקת המרחב האווירי האחורי וחיפוי על המוביל. תפקיד משני עבורו הוא סריקת המרחב האווירי הקדמי.

מהרגע שבו נוצר מגע מבנה זה נשמר, ושני המטוסים מתמרנים כאחד. המוביל נלחם במטוסי אויב אחד על אחד, כאשר הווינגמן צמוד אליו ותפקידו הבלעדי הוא לשמור על זנב המוביל. עליו לדאוג למקם את עצמו בטווח רחוק מספיק כדי שיוכל לתמרן אחריו ולראות את הגזרה האחורית שלו, אך קרוב מספיק כדי שיוכל לסייע בזמן.

ייתרונות

1) פשטות: התפקידים ברורים ומוגדרים, תורת הלחימה יישימה לכל מצב ובעיקר - המבנה פשוט וקל לשמירה. גם ווינגמן לא מנוסה יצליח לשמור על מיקום טוב מספיק כדי לחפות על המוביל שלו בכנף מאוחה. לכן, לכל אורך ההיסטוריה נעשה שימוש בכנף מאוחה כדי לספק לטייסים בלתי מנוסים טבילות אש ראשונות בתנאי קרב אך בסיכון מופחת.

2) כיסוי הגנתי משופר עבור המוביל: הוויגנמן צמוד תמיד לזנב המוביל והסבירות שהמוביל יופל היא נמוכה.

חסרונות

1) כיסוי הגנתי עלוב עבור הווינגמן: מיקומו מאחורי המוביל מסתיר ממנו את רוב הגיזרה האחורית של הווינגמן ומקטין את הכיסוי הויזואלי שלה. בזמן קרב המוביל עסוק בתקיפת מטוסי אויב ואינו פנוי להזהיר את הווינגמן מאיומים. הווינגמן הוא טרף קל בכנף מאוחה.

2) פוטנציאל התקפי נמוך: מטוס/י האויב פועלים למעשה נגד יריב בודד, כיוון ששני המטוסים טסים כאחד ורק המוביל הוא בעל יכולת התקפית יעילה. רכישה ויזואלית של מטוס אחד מבטיחה רכישה ויזואלית של השני וקל בהרבה לגלות שני מטוסים צמודים לעומת אחד בודד. לכן, הפוטנציאל ההתקפי של כנף מאוחה נמוך ותלוי בעליונות של הטייסים או המטוסים על היריבים שלהם.

3) אי התאמה לקרב אנרגיה בהפרשי גבהים: בקרב אנרגיה שמתנהל מול יריב נמוך בהרבה מהזוג, הווינגמן יתקשה לעקוב אחרי המוביל במהלך הטיפוס עקב פתיחת המרחק בצלילה לפני כן.

מסיבות אלו נשתמש בכנף מאוחה לפרקי זמן קצרים, כאשר דרוש חיפוי צמוד מאוד על המוביל או על מנת להקל על טייסים חדשים.

תקיפה מדורגת (Double Attack)

בדיון הקודם כיסינו טרום-מגע עבור תקיפה מדורגת ותקיפה כפולה (שניהם מבוססים בדרך כלל על מבנה שורה רוחבית והתמרונים הרלוונטיים אליו).

במהלך קרב, תקיפה מדורגת מאפשרת לשני טייסים לתמוך אחד בשני ללא צורך לשמור על מבנה נוקשה (יחסית) של כנף מאוחה. תקיפה מדורגת מאפשרת לטייסים להפרד וכך לתקוף בצורה מתואמת ורצופה. תקיפה מדורגת מפרידה את המוביל והווינגמן לשני תפקידים: טייס בעל תפקיד התקפי מובהק ("תוקף" או "בפנים" - מוביל), וטייס בעל תפקיד הגנתי מובהק ("חופשי" או "בחוץ" - ווינגמן). תפקידים אלה מתחלפים במהלך הקרב.

התפקידים נקבעים ביצירת המגע, כך שהטייס בעל הפוטנציאל ההתקפי הגדול ביותר, כלומר, זה שנמצא בעמדה שתביא להפלה המהירה והנוחה ביותר, יהיה הטייס התוקף. בן הזוג שלו יקבל עליו אוטומטית את תפקיד הטייס החופשי.

במהלך הקרב תפקיד הטייס התוקף (בפנים) הוא לתקוף בצורה אגרסיבית. תשומת לבו נתונה להשמדת האויב והוא נשען על הטייס החופשי לכיסוי ויזואלי של המרחב האווירי סביבו וחיפוי. במידה והוא מאבד את היוזמה ההתקפית בכל צורה שהיא, חובתו לנתק מגע ולקרוא לטייס החופשי שיחליף אותו ויטול יוזמה התקפית, או יסייע לו (לטייס התוקף) לחזור לעמדה התקפית.

במהלך הקרב תפקיד הטייס החופשי (בחוץ) הוא לשמור על מודעות מצבית גבוהה ולחפות על התוקף. עליו להשאר מספיק קרוב על מנת שיוכל לספק תמיכה ויזואלית ולהגיב במהירות לאיומים מבחוץ או לצורך להחליף תפקידים. על מנת לאפשר תגובה הגנתית מהירה עליו לשמור על אנרגיה גבוהה, לשמור את הקרב קרוב אליו (1-3 ק"מ) ולדאוג שיהיה פחות או יותר בגזרה הקדמית שלו. בצורה זו יוכל להגיע לתוך הקרב ולסייע לטייס שבפנים תוך פרק הזמן הקצר ביותר.

2 נגד 1

כאמור, בתקיפה מדורגת, אחד הטייסים הוא התקפי באופן מובהק והשני הגנתי באופן מובהק. אך הבחנה זו לא תמיד מוכתבת על ידי המצב בקרב, ויש ליצור הפרדה מרחבית וזוויתית בין בני הזוג שתאפשר לאחד מהם ליזום את ההתקפה. מצב נפוץ כזה הוא חליפה פנים אל פנים. ניתן לבצע תמרון "פולניה" (נקרא גם פיצול התקפי - Offensive Split, Bracket), על מנת "להקיף" את האויב במעין תנועת מלקחיים. בני הזוג מתפצלים אחד מהשני ולאחר מכן פונים לכיוון האויב. מנקודת מבטו, הוא מאוים משני הצדדים וניצב בפני ברירה; אם יפנה כדי להתמודד עם אחד מהטייסים, הוא חושף את השש שלו במידה מסויימת לטייס השני, וכך מאפשר לו לתמרן ולהגיע לשש שלו. בשרטוט הבא מוצג מצב שבו ברור מנקודה די מוקדמת שהאויב יפנה לחלוף עם הטייס השמאלי (מבחינת הזוג). מאותה נקודה, הטייס הימני מסוגל לבצע Lead Turn אל הזנב שלו. כלומר, לאחר החליפה, הטייס שאליו פנה האויב יהיה הטייס שבחוץ, והטייס השני, שיוכל לתמרן לזנב האויב, יהיה הטייס שבפנים.

בזמן שהטייס שבפנים מתרכז בהשמדת האויב, הטייס שבחוץ שומר על הטייס שבפנים מאיומים חדשים שמגיעים לקרב (wildcard bandits) - יש להניח, שאותו טייס שנתקל בזוג כשהוא לבדו, יקרא לעזרה. במקרה שמטוס עוין כלשהו מבצע מהלך התקפי נגד הטייס התוקף, הטייס החופשי חייב לתקוף אותו מוקדם ככל האפשר. ההתקפה צריכה להיות מהירה ומיועדת להסיר את האיום מהטייס התוקף תוך זמן קצר - זוהי העדיפות הראשונה, ולא הפלת האיום החדש. כמו כן, הטייס החופשי חייב לשמור על הייתרון האנרגטי שלו, על מנת שיוכל לשוב לעמדה גבוהה שתאפשר לו לשוב ולחפות על בן הזוג שלו, וגם תנמיך את הסיכון לו עצמו. לכן, הניקוי יעשה בד"כ בצורה של BnZ מהיר, והטייס החופשי לא ישהה בקרב עם האיום החדש.

תפקידו השני של הטייס שבחוץ, והעיקרי במצב של 2 נגד 1, הוא להחליף את הטייס שבפנים בעת הצורך. אם הטייס שבפנים נעשה הגנתי (מאבד ייתרון זוויתי) מול האויב, נעשית החלפת תפקידים. הטייס שבחוץ יצלול ויתקוף את האויב, וכך יאפשר לבן הזוג שלו לטפס, לקחת לידיו את תפקידי החיפוי ולשחזר את האנרגיה שאיבד במהלך הקרב.

2 נגד 2

בהנחה שלא ניתן להשיג הפתעה או ייתרון אנרגטי משמעותי נגד זוג אויב, החליפה הופכת לנקודת הזמן המכריעה של כל קרב בין שני זוגות. התמרון הנפוץ להשגת ייתרון בשלב החליפה הוא, שוב, הפולניה. השאיפה של כל זוג היא להקיף את הזוג השני, דבר אשר מושג על ידי טיסה במבנה רוחבי ופיצול הזוג לפני הזוג העוין. על מנת להבין שאיפה זו, יש צורך לנתח את תמרון הפולניה מנקודת מבט של עומס עבודה לטייסים. נניח ששני הטייסים הידידותיים הצליחו לפתוח מבנה רחב יותר במהלך תמרון הפולניה. כל אחד מהטייסים הללו יצטרך להסתכל רק לצד אחד של המטוס שלו אם ירצה לקלוט את כל המטוסים המעורבים. לדוגמא, עבור הטייס שפתח שמאלה, האויב הקרוב אליו יהיה בשעה 1 בערך, האויב הרחוק ממנו בשעה 2 בערך, ובן הזוג שלו בשעה 3 בערך. כלומר, כל אחד מבני הזוג שפתחו רחב יותר, יצטרך לסרוק לכל היותר 120 מעלות לצידו האחד כדי לשמור על מודעות מצבית גבוהה. לעומת זאת, בני הזוג הפנימי יותר (היריבים), שלא הצליח להתפצל בצורה רחבה, יצטרכו להסתכל לשני הצדדים שלהם ולכן סביר להניח שאף אחד מהאויבים לא יצליח לשמור קשר עין עם כל המטוסים בשלב זה (נקודת זמן 2 ו-3 בשרטוט). לאחר החליפה כל אחד מהטייסים יפנה אל עבר האויב הרחוק ממנו - השמאלי ינסה לתמרן לשש של האויב הימני, והימני ינסה לתמרן לשש של האויב השמאלי. הסיבה לכך היא, שבצורה זו יצליחו להגיע לייתרון זוויתי במהירות הגדולה ביותר בזכות ההפרדה שכל אחד מהטייסים צבר מהאויב הרחוק יותר. כמו כן, סביר להניח שכל אחד מהאויבים יפנה כדי להתגונן מול מה שהם תופסים כאיום הגדול יותר - המטוס הידידותי הקרוב, וכך יאפשרו לטייס הרחוק (עם קצת מזל) להגיע תוך פניה אחת לזנב של האויב (מסלול הטיסה המקוקוו בתרשים מייצג את הפנייה ההגנתית).

ישנו מקרה פרטי של חליפה שבו ניתן ליצור מצב 2 נגד 1 זמני נגד הזוג העוין, על ידי בידוד אחד מהיריבים בצורה מכוונת. מצב כזה נוצר כאשר אחד מהטייסים בזוג הידידותי מחליט לא "לסגור" את הפולניה אלא לפנות בצורה אגרסיבית עם מטוס האויב הקרוב אליו, בעוד שהטייס הידידותי השני כן סוגר את הפולניה וטס לכיוון אותו מטוס אויב. אם האויב השני, החופשי, לא בחר לבצע סוג של תמרון סגירה, אלא ניסה לתמרן באופן אגרסיבי נגד הטייס הידידותי שהיה קרוב אליו, סביר להניח שאיבד אנרגיה בפניה האגרסיבית ויעבור זמן מה (30 שניות? דקה?) לפני שיוכל לסייע לחברו. עד אז יש להניח שהזוג הידידותי הגיע למצב של עליונות מוחלטת אם לא השמיד את הטייס המבודד. הטייס הידידותי שפנה אגרסיבית עם האויב המבודד יהיה כמובן הטייס התוקף, והטייס הידידותי שסגר את המלקחיים יקח את תפקיד הטייס החופשי ויוכל להגן מפני התקפה של האויב החופשי. על מנת לאתר הזדמנות כזאת, ובכל מקרה, כדאי לאמץ כמנהג להביט אחורה בזמן החליפה עם מטוס האויב ולשדר לבן הזוג את כיוון הפניה שהוא בוחר, כדי לקבל החלטה. להחלטות שנעשות בשלב החליפה יכולה להיות השלכה מכרעת להמשך הקרב.

אם אחד מהיריבים הופל בשלב החליפה, בני הזוג בוחרים אם להמשיך בטקטיקות 2 נגד 1 או לנתק מגע (שיקולים טקטיים). במקרה שבו אף אחד מהאויבים לא הופל, ההתייחסות לקרב 2 נגד 2 תהיה כמו לקרב 2 נגד 1 שמתנהל בסביבה מאוד מסוכנת (רוויה מטוסי אויב). במצב זה תקיפה מדורגת מכתיבה שהטייס בעמדה ההתקפית יותר יהיה הטייס התוקף במתקפה והטייס השני יתפקד כטייס חופשי. הטייס התוקף ישאף להגיע להשמדה מהירה ככל שניתן של המטרה שהוא רודף, בעוד שהטייס החופשי ישמור על קשר עין עם האויב החופשי (שהטייס התוקף אינו מעסיק) וישמור על בן הזוג שלו מפני התקפות מבחוץ. במידה והוא מותקף עליו להגן על עצמו, אבל באופן כללי עדיף שימנע ממגע וינתק מגע במידת האפשר. במידה והטייס התוקף מאוים, הטייס החופשי חייב לתקוף את המטוס המאיים בצורה דומה לעימות 2 נגד 1; הטייס החופשי לא יקלע לקרב ארוך אלא יבצע כניסה מהירה כדי להסיר את האיום גם ללא הפלה. יש להמנע ממצב של שני קרבות 1 על 1 מבודדים, בייחוד בשטח עוין.

חילוף תפקידים בין הטייס החופשי לטייס התוקף לא מעשי בתנאים של קרב זוגות, מפני שסביר שהטייס התוקף שיוצא יצטרך לקבל סיוע מהטייס הנכנס על מנת לאתר את האויב החופשי ובכל מקרה יהיה במצב אנרגטי גרוע אם יאלץ להתמודד איתו. לכן, הדרישה לשימוש בתקיפה כפולה בתנאים אלה היא שהמטוסים והטייסים יהיו שווים או עדיפים בקרב פניה מול מטוסי האויב. בצורה זו הסיכוי לאובדן היוזמה ההתקפית הוא נמוך והטייס ההתקפי יוכל להמשיך עד להשמדת האויב.

ייתרונות

1) ייתרון התקפי לעומת כנף מאוחה: פיצול תשומת הלב של האויב באמצעות תמרון הפולניה.

2) ייתרון הגנתי בשלב טרום מגע לעומת כנף מאוחה: טיסה במבנה רוחבי ושימוש בתמרונים הולמים מאפשרים מודעות מצבית גבוהה לשני בני הזוג ומקטינים את הסיכוי שיופתעו בזמן שיוט.

3) ייתרון הגנתי בשלב הקרב: הטייס שבחוץ שומר על אנרגיה ומודעות מצבית גבוהה עבור שני בני הזוג ומקטין את הסיכוי שיופתעו על ידי גורם חיצוני (wildcard bandits).

חסרונות

1) דרישה לרמת מיומנות גבוהה: תקיפה מדורגת דורשת מבני הזוג להיות מתורגלים ומיומנים בשיתוף פעולה. המגבלה העיקרית שהדבר מטיל הוא שיקול הדעת והניסיון הנדרש מהווינגמן.

2) אפשרות לפיצול הזוג: אם הטייס החופשי מותקף ונאלץ להגן על עצמו, הטייס התוקף נשאר ללא חיפוי ברגעים קריטיים והקרב מתפצל לשני קרבות של 1 נגד 1 או גרוע מכך. יתרה מכך, המרחק הגדול, יחסית, בין בני הזוג מקל על פיצולם ותקיפה של כל אחד בנפרד. שבירת לכידות הכוח בצורה זו מדגישה את הנקודות הפגיעות של תקיפה מדורגת מול מספרים שווים או עודפים.

יתעדכן בהמשך:

strike-rejoin-strike

תקיפה כפולה (Loose Duece)

2 נגד 1
2 נגד 2
ייתרונות
חסרונות

צוות ניהול ראשי - פריפלייט