אירוע בטיחות במגיד - התרוממות יתר בהמראה של הדאון וכמעט אסון

RF

שלום,

במקביל לשרשור / בלוג שלי על ההתקדמות בנושא הדאייה אני רוצה לדבר על דברים מסביב. בעיקר, אירועי בטיחות. דואגים להזכיר בכל תדריך בוקר את האירועים הללו ולפעמים, יוצא שהאנשים שהיו שותפים לאירוע נוכחים ומספרים מה החוויות והלקחים שלהם.

חשיבותו של קשר עין

מקום האירוע - מנחת מגידו LLMG
מסגרת - מועדון הדאייה - פעילות הטסה מיוחדת של גדנ"ע אוויר ביום חמישי (לא יום פעילות סטנדרטי של מועדון הדאיה).

במהלך הפעילות הועלו טיסות עם כ40 חניכים של גדנ"ע אוויר. מדובר על הרבה טיסות על כל הדאונים הדו מושביים שיש לדאון.

המריאו דאון הדרכה מסוג K-7 וסימון GKP ומטוס גרירה מסוג PA-18-150 עם סימון AJE (זהו הגורר החלש יותר במועדון, לגורר אחר יש נפח של 180 כ"ס לעומת ה150).

תיאור האירוע מפי טייס הדאון
המראנו מהמסלול ללא תקלות מיוחדות. בשלב מסויים בערך בגובה 100-150 רגל מעפ"ש , זרוע שהחזיקה מכשיר GPS והייתה מחוברת לחופה (כמו מחזיק הטלפון באוטו שלכם) נפלה אל בין הרגליים. בדאון הזה, מאחור (עמדת המדריך) אין כיסוי למוטות שמחברים את הסטיק והפדאלים אל משטחי ההיגוי והזרוע עלולה היתה לתקוע אותם. לכן, הוא ניסה למשש עם היד הפנוייה ולחלץ את הזרוע ולאחר מכן הוריד את הראש למטה כדי לנסות למצוא. בזמן שהוא הרים את הזרוע , שם אותה במקום בטוח והרים את המבט, הוא לא ראה יותר את המטוס הגורר. דחף סטיק ועדיין לא ראה ניתק את הכבל, ואחרי בירר שהכל בסדר עם טייס המטוס, הצליח לטפוס גובה בתרמיקה ולחזור להקפה מקוצרת על מסלול 27.

תיאור האירוע מפי טייס הגורר
המראנו כרגיל, ואז בשלב מסויים אני מתחיל להרגיש שאין לי שליטה בזנב. אחרי כמה שניות היא חזרה, הנחתי שהמדריך נתן לחניך לגעת או משהו כזה והמשכתי לטוס בלי לומר משהו בקשר. אחרי כמה שניות בן רגע כמעט, מצאתי את עצמי בתמרון היחלצות מצלילה בגובה של כ60 מטר (מעפ"ש וע"פ זכרונו) ועם קצב שקיעה של 30 מטר בשנייה (לא להיט בכלל..). כלומר, עם האף לאדמה בכוח מנוע מלא. ביצעתי ניתוק הדאון הכי מהר שיכולתי ופניתי שמאלה. כמה רגעים אח"כ עלה מולי טייס הדאון ואמר ש"זו אשמתי" ידוע. לאחר מכן, אפשרתי לו לנחות ונחתתי אחריו.

אז מה קרה?
כשהמדריך בדאון הוריד את המבט הוא לא שם לב שהדאון שלו עולה כלפי מעלה ומושך את זנב המטוס מעלה איתו. בסיטואציה כזו, הדאון מהווה הגה עצום למטוס ולא משנה מה טייס המטוס יעשה עם הסטיק זה לא יעזור. הגובה בו זה קרה נורא נמוך, עוד קצת והיינו צריכים לבקר בלוויה.

מסקנות (ברמת השיחה בתדריך).
1. לא להוריד עיניים מהגורר ! ! ! !
2. במידה ולא רואים את המטוס לשחרר מייד את הכבל - ביצוע נכון של המדריך, לא להתמהמה כי בינתיים המטוס טס אל מותו.
3. לשים לב לחפצים בקוקפיט ולאבטחתם.

לקריאה נוספת, תחקיר האירוע של החוקר הראשי רזצ'יק. הוא מבקר את טייס הגורר על כך שלא הודיע על ניתוק. כל הטייסים הגוררים שהיו בחדר כשהביקורת הועלתה נחרו בבוז ואמרו שהטייס פעל כשורה, בתנאים הללו קודם דואגים לא למות ואז לכל השאר.

באותה שיחה הזכירו מקרה באלפים (הצרפתיים אני חושב) בו טייס הדאון איבד את המטוס התחיל להרגיש איבוד שליטה בעצמו הצליח לנתק בסוף והיה נורא שמח עד שראה שריפה ממש מתחתיו. ואז הוא הבין את גודל האסון.

רמי

RifleFighter
רמי וייברמן