הצטרף בתאריך: Jan 06, 2008 הודעות: 2989 מיקום: טבעון
נשלח: 22:24 ,8 מרץ 2014, שבת כותרת הודעה:
אין מילים. אבל זלזול בלוחמים(והמשפחות) לא קורה רק בארה"ב.
בדיוק אתמול(יום שישי) ביקרתי את בת-דודתי שנשואה לטייס ספיטפייר מבריטניה(קשיש בן 90..), לא חקרתי יותר מדי עד אתמול כשנודע לי שהוא Ace(הפיל 5 מטוסים גרמניים) הוא היה בטייסת 303 המפורסמת(הטייסת הפולנית).
הוא מסומן בעיגול אדום.
דיברנו אתמול בין השאר גם על הזלזול וחוסר הכרת התודה של בריטניה בטייסי הטייסת המהוללת הזאת(הפילה הכי הרבה מטוסי אוייב מכל טייסות ה-R.A.F בזמן הקרב על בריטניה).
ב-1946 התקיים מצעד ניצחון בלונדון לאחר הניצחון על הגרמנים וכוחות הציר. כל הכוחות שהשתתפו במלחמה צעדו שם, חוץ מהפולנים שלא הוזמנו. ולמעשה די נודו לאחר המלחמה, חלק גדול מבקשות האזרחות שלהם נדחו לאחר המלחמה בבחינת הכושי עשה את שלו.
כך שזלזול וחוסר הכרת תודה ללוחמים(ולמשפחות) קיימים בלא מעט מקרים וארצות (גם אנחנו לא חסינים, אגב).
https://www.youtube.com/watch?v=ptijNcDanVw
מולי
נערך בפעם אחרונה על-ידי Muli בתאריך 22:46 ,8 מרץ 2014, שבת, נערך סך הכל פעם אחת
הצטרף בתאריך: Jan 06, 2008 הודעות: 2989 מיקום: טבעון
נשלח: 22:50 ,8 מרץ 2014, שבת כותרת הודעה:
לא. לא סיפר. הכל כתוב בביוגרפיה שלו, שאני צריך עוד לקרוא, עיינתי בזריזות וראיתי שם איזה FW190 וכמה 109. עדיין לא קראתי ביסודיות.
כמו שסיפרתי לך, הוא הפך פאציפיסט לאחר המלחמה ולא כל כך מעניין אותו לספר סיפורים הירואיים מאז. יותר מעניין אותו לספר את סיפור הבריחה שלו כילד בן 14 עם שני אחיו הבוגרים ממנו בשנה ושנתיים מגרמניה הנאצית דרך הולנד לבריטניה. סיפור ארוך ולא פשוט.
מולי
נערך בפעם אחרונה על-ידי Muli בתאריך 22:51 ,8 מרץ 2014, שבת, נערך סך הכל פעם אחת
בדיוק אתמול(יום שישי) ביקרתי את בת-דודתי שנשואה לטייס ספיטפייר מבריטניה(קשיש בן 90..), לא חקרתי יותר מדי עד אתמול כשנודע לי שהוא Ace(הפיל 5 מטוסים גרמניים)
אולי תתחקר אותו (הוא עוד מסוגל ?.... )
אם לא תיחקרו אותו והעלו את סיפורו תעלה אותו אתה
כל סיפור
כל מידע
מהנפילים הללו זה נכס, שכל יום שעובר, אובד.
אולי יש לו תמונות
אולי יש לו ציוד או מסמכים שלקח עימו לאחר המלחמה
לצאצאים זה חסר משמעות
אבל לך, לנו זה חשוב.
תראה מה היה לך מתחת לאף שנים רבות ולא ידעת
הצטרף בתאריך: Jan 06, 2008 הודעות: 2989 מיקום: טבעון
נשלח: 22:52 ,8 מרץ 2014, שבת כותרת הודעה:
אני לא מתכוון לחקור את מי שלא נלהב לספר . זה לא הקטע שלו לגמרי. הוא הפך פאציפיסט לאחר המלחמה.. הוא בכל מקרה לא השתתף בקרב על בריטניה, הוא היה אז צעיר מדי והיה עדיין קאדט הוא היה טייס מבצעי בטייסת 303 בתקופות היותר מאוחרות(1943, שלוש שנים אחרי הקרב על בריטניה). טס כבר בספיט ולא בהוריקן. היה מעניין לשוחח איתו, אבל לא "אחקור אותו".
חבר שלו כתב את הביוגרפיה שלו, שכאמור עיקרה הבריחה מגרמניה. הוריו נרצחו בדכאו. הוא אומץ ע"י משפחה בריטית שאב המשפחה היה איש ח"א הבריטי שהביא אותו לאקדמיה לטיס של ה-R.A.F בגיל 17(שנה וחצי אחרי שהגיע כבן 15 וקצת אחרי תלאות רבות ובריחה מגרמניה בסופו של דבר לאנגליה). רואים גם בתמונה שהוא היה אחד הצעירים שם מבין הטייסים. רק פרק או שניים מספרים בסופו של הספר על תקופתו כטייס. יש שם בהחלט גם תאורים של קרבות האוויר שלו וההפלות. עוד לא קראתי ביסודיות את הביוגרפיה. הסיפור סיפור ארוך ומורכב, זה לא Top Gun.
נושא הדיון הוא הזלזול וחוסר הכרת התודה ללוחמים ראה ערך אותו טייס אמריקאי(בילי הריס) שנהרג בפלישה לנורמנדי וההתעללות באשתו. ואני חושב שסיפור טייסת 303 ב-R.A.F (היחס אליהם בסוף המלחמה) הוא סיפור שלא מוסיף כבוד לבריטניה.
ממליץ לצפות(Bloody foreigners):
https://www.youtube.com/watch?v=ptijNcDanVw
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה