אז מה זה בסוף באמת ורטיגו?

Muli

ורטיגו

מוגדר כאובדן התמצאות מרחבי (Spatial Disorientation). תחושה לא נכונה של מצב המטוס במרחב בפועל.
ורטיגו נוצר כתוצאה מבעיות המיוחסות לסתירה בין 3 מנגנוני חישת מצבינו במרחב.
לגוף ישנם 3 מנגנוני חישה להתמצאות מרחבית:
1. וסטיבולרי- אותות מאיבר השיווי משקל(3 התעלות והאיבר האוטוליתי) באוזן התיכונה.
2. קינסטטי-(הסנסורים שבעור)- אלו הם בדיוק הסנסורים שאחראים למה שנקרא הטסה לפי התחושה בישבן("Fly by the seat of your pants" ).
3. חזותי-מראה עיניים ביחס לנקודת ייחוס (אופק בתנאי ראות, אופק מלאכותי בתנאי אל-ראות).
כאשר אין סתירה בין 3 מנגנוני החישה אז הטייס שומר על התמצאות מרחבית תקינה ותחושתו לגבי מצב המטוס תואמת למצבו בפועל.
מנגנונים 2 ו-3 די ברורים ופשוטים. אבל מה זה לכל הרוחות המנגנון ה-וסטיבולרי? שהוא למעשה החשוד המיידי בכל העניין הזה של ורטיגו. שווה לקרוא בעניון עד הסוף.

הרחבה בנושא המערכת ה-וסטיבולרית:
על קצה המזלג במידת האפשר בלי להיכנס למדעי הרפואה וביולוגיה עמוקה מדי(שאני עצמי רחוק מלהיות בקיא בהם)
המערכת ה-וסטיבולרית מורכבת מ-3 התעלות בצורת קשתות שממוקמות באוזן התיכונה(Middle Ear):

בתרשים הקפתי בריבוע את המערכת ה-וסטיבולרית (הקשתות שמעל השבלול)
המערכת מורכבת מ-3 תעלות(קריסטות): אנכית, אופקית ואלכסונית המכילות נוזל שתנועתו גורמת לתנועת שערות קטנטנות וקריסטלים(גבישים) זעירים בבסיס התעלות. מכלול השערות והקריסטלים בשורש מבנה התעלות מכונה איבר אוטוליתי(Otolith Organ) או אוטולית וישנם 3 כאלה, אחד בשורש כל תעלה.
בזמן תאוצה של הראש(או מה שמחובר אליו-הגוף) באחד המימדים-נוצרת תנועה של הנוזל בתעלות, תנועה זו גורמת לתזוזת האיבר האוטוליתי ולגרוי שלו והוא בתורו מאותת למוח על תנועה!
מבנה 3 התעלות: אנכית, אופקית ואלכסונית אינו אקראי אלא בנוי כך ע"מ לחוש תנועה ב-3 הצירים במרחב: עלרוד(Pitch)-מעלה/מטה, גלגול(roll)-הטייה ימינה/שמאלה, סבסוב(Yaw)-סיבוב ימינה/שמאלה. "זו מערכת הג'יירו של גוף האדם"
אלו כמובן גם צירי התנועה של המטוס.

ההקבלה לצירי התנועה של המטוס מאפשרת לנו לחוש למעשה את התאוצה של המטוס בכל אחד מצירי התמרון שלו. במילים אחרות נחוש בעלרוד(הרמת/הורדת אף-טיפוס/הנמכה), בגלגול(הטיית כנפים לשמאל/לימין) ובסבסוס(הפניית אף לימין/לשמאל) או במשולב-בפנייה.
נבחן את הסיטואציה של כניסה לפנייה-הטייס נכנס לפנייה, נניח לצורך הדוגמא פנייה ימנית, נבחן את המערכת ה-וסטיבולרית בארבעת השלבים: לפני הכניסה לפנייה, בזמן הכניסה לפנייה, בזמן הפנייה עצמה ובזמן הפסקת הפנייה. נתמקד בציר הגלגול(Roll):

מצב A-מצב של "אין פנייה": התעלה(הקשת) לא נמצאת בתנועה: התעלה לא נעה, הנוזל בתעלה סטטי(אינו זורם), האיבר האוטוליתי לא מגורה ע"י הנוזל ולכן לא מאותת כלום למוח. ללא איתות על פניה- המוח לא מזהה פנייה. תחושה נכונה ומדויקת (המטוס לא פונה-המוח לא חושב שהמטוס פונה).

מצב B-מצב של תחילת פניה(תאוצה זוויתית) ימינה: התעלה(הקשת) נעה ימינה עם הגוף/ראש עם הפנייה. לנוזל שבתוך התעלה יש התמדה(אינרציה) ולכן הוא שואף לשמור על מיקומו למשך זמן קצר לפני שהוא מתחיל לנוע גם הוא עם התעלה. לכן ניתן לומר שבאותו פרק זמן קצר קשת התעלה נעה סביב הנוזל(שאינו זז בשל ההתמדה, בעוד שהתעלה זזה) או באופן שקול שהנוזל נע בניגוד לתנועת התעלה כלומר ישנה תנועה יחסית נגדית של הנוזל ביחס לתעלה. והאיבר האוטוליתי מגורה ע"י הנוזל ומוטה על ידו ימינה(בכיוון הפנייה)-המוח מקבל איתות על פנייה ימינה. תחושה נכונה ומדויקת(המטוס פונה ימינה-המוח חושב שהמטוס פונה ימינה). בסופו של דבר הנוזל מדביק את תנועת התעלה ואנו מגיעים למצב C

מצב C- פנייה מתמשכת בקצב פנייה קבוע: בסופו של דבר ממצב B של הכניסה לפנייה המטוס מתייצב בפנייה בקצב קבוע והנוזל שבתעלה מדביק את תנועת התעלה ומפסיקה התנועה היחסית בין הנוזל לתעלה עצמה ולמעשה המטוס בשיווי משקל(לא מאיץ באף ציר) ברגע שאין תנועה יחסית בין קשת התעלה לבין הנוזל שבה אז האיבר האוטוליתי אינו מגורה ואינו נוטה לשום כיוון. הוא במנוחה-המוח מקבל איתות "אין פנייה". התחושה לא נכונה(המטוס נמצא בפניה[ובהטיה]- המוח חושב שאין פנייה) למרות שאנחנו עדיין בפנייה לא נחוש בזה ע"פ המערכת ה-וסטיבולרית.
טייסי קרב רבים שהיו בורטיגו מספרים על מצב שהיו בטוחים שהם בישרה ואופקית ובסוף מצאו עצמם בהטייה חריפה-זו בדיוק הסיטואציה שמתוארת במצב C

מצב D- אנו מפסיקים את הפנייה(או מקטינים את ההטיה): כאן שוב באה לידי ביטוי ההתמדה של הנוזל שממשיך בזרימה בכיוון הפנייה המקורי, בעוד התעלה התיישרה עם הפסקת הפניה. נוצרת שוב תנועה יחסית נגדית בין הנוזל לקשת התעלה. האיבר האוטוליתי מגורה ומוטה שמאלה- המוח מקבל איתות על פנייה שמאלה. התחושה לא נכונה(המטוס נמצא במצב "אין פניה" או בהטייה קטנה יותר ימינה- המוח חושב שהמטוס פונה שמאלה).
כמובן שהטייס ישאף "ליישר" את המטוס לימין..(ורק יחריף את מצבו). וכך הולך ונבנה ומחריף לו הורטיגו

המערכת ה-וסטיבולרית מעצם היותינו חיות יבשה "תוכננה" כמערכת קרקעית שבה כוח המשיכה פועל כל הזמן על הגוף בכיוון יחיד ובודד(למטה). בטיסה לעומת זאת כוח המשיכה אינו הכוח היחידי שפועל על הגוף. הכוח הצנטריפוגאלי כמו גם כוח המשיכה מפעילים את "חיישני הישבן" בכיוון הכוח השקול(הכוח השקול לשני הכוחות בכיוונו וגודלו) במקרים רבים בניגוד לאיתות המערכת הוסטיבולרית ומראה העיניים(מכשירים כשאין ראות).

אפשר לראות בתרשים הימני שמבחינת הטייס(יותר נכון "ישבן הטייס") כוח "הכובד" ממשיך להיות "נורמאלי" להדביק אותו "ישר" וניצב לכיסא בלי כוח שמרמז על איזושהי הטייה. כאמור זה קורה בשל הפעולה המשולבת של שני כוחות(גרביטציה וכוח צנטריפוגלי) במרחב תלת-מימדי. במצב הזה הטייס ירגיש בישרה ואופקית אבל יראה על האופק המלאכותי הטייה!
המנגנון ה-וסטיבולרי פועל היטב ובתיאום עם שאר מנגנוני החישה להתמצאות מרחבית בסביבה קרקעית עם כוח בודד שמופעל על הגוף, אולם בסביבה תלת מימדית הוא יוצר במקרים רבים קונפליקטים עם 2 מנגנוני החישה להתמצאות מרחבית האחרים!!!
וזה מסביר למה העיניים אומרות לנו דבר אחד כשאנו מסתכלים על המכשירים של המטוס בזמן שהגוף משדר לנו דבר שונה לגמרי או שבמוחינו אנו מרגישים שהמטוס במצב אחד אבל ב"ישבן" התחושה היא שהמטוס במצב אחר. וזה בדיוק השלב של כניסה לורטיגו כשהביטחון בתפיסתינו את מצב המטוס במרחב מתערער.

ונסכם זאת ע"י חזרה לתחילת הדף:
ורטיגו נוצר כתוצאה מבעיות המיוחסות ל-3 מערכות חישת מצבינו במרחב.
לגוף ישנם 3 מנגנוני חישה להתמצאות מרחבית:
1. וסטיבולרי- אותות מאיבר השיווי משקל(3 התעלות והאיבר האוטוליתי) באוזן התיכונה.
2. קינסטטי(הסנסורים שבעור)- אלו הם בדיוק הסנסורים שאחראים למה שנקרא הטסה לפי התחושה בישבן("Fly by the seat of your pants")
3. חזותי- מראה עיניים ביחס לנקודת ייחוס או מראה מצב מכשירי הטיסה.
ורטיגו נוצר כשיש קונפליקט בין מנגנוני החישה של מצב הגוף במרחב. בעיקר מצד המערכת ה-וסטיבולרית, שכפי שהודגם-במצבים לא מעטים משדרת למוח מידע שגוי שנמצא בקונפליקט עם "חיישני הישבן" ומראה העיניים.

לדוגמא:
נניח שהגוף נמצא בפנייה מתמשכת(מצב C), כאמור הנוזל שבתעלה בסופו של דבר משווה מהירות עם תנועת התעלה(אין תנועה יחסית בניהם) והמוח מקבל איתות של "אין פנייה", אם הראש בשלב זה מוטה למטה או למעלה או מסובב ימינה/שמאלה, אז שוב תהייה תנועה יחסית בין הנוזל לקשת התעלה-האיבר האוטוליתי יגורה ויעביר איתות תנועה שונה לגמרי מהמצב שבו נמצא המטוס(פנייה מתמשכת) אלא ביחס לתנועת הראש.
לכן כל טייס יודע ש"אסור" להוריד ראש לקוקפיט או להפנות את הראש בפתאומיות במהלך פנייה או תמרון אחר במיוחד בזמן טיסת מכשירים כשאין ראות ואין נקודת התייחסות ויזואלית כי זה מתכון בדוק לכך שכשירים את הראש בהסתברות גבוהה ימצא עצמו בורטיגו. התופעה הזאת(של התחושה ה"מזוייפת" לאחר הורדת ראש לתוך הקוקפיט במהלך תמרון) נקראת " אשליית קוריוליס".
התחושה היא תחושה של תמרון של המטוס שלא מתרחש בכלל. ואז מתקיים קונפליקט גדול מאד במוח הטייס, מצד אחד המכשיר מראה מצב טיסה אחד אבל הטייס מרגיש(מרגיש, לא רק חושב) שהמטוס נמצא במצב שונה לגמרי, למי להאמין? כידוע עיקר האימון להתמודדות עם ורטיגו הוא השכנוע העמוק להאמין רק למכשירים כי הם אובייקטיביים ולא מוטים. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, היו לא מעט טייסי קרב ששקלו לנטוש כשגילו שהם בורטיגו והם לא מסוגלים להחליט מה לעשות עם המטוס לפני שיגיעו לגובה מינימאלי לנטישה.
תארו לעצמכם מצב שאתם מסתכלים מהחלון והשמש זורחת במלוא בהירותה, אתם מציצים לשעון והוא מראה 24:30(חצות וחצי). עכשיו יום או לילה? בהסתברות כמעט ודאית תחליטו שעכשיו יום(וכנראה שיש בעיה עם השעון), הרי זה מה שהרגשתם וראיתם. חומר למחשבה..., ככה מרגיש הטייס, הוא "יודע" ומרגיש שיום כי זה מה שהחושים שלו מאותתים לו, אבל העיניים רואות על השעון 24:30 (שעת לילה) קשה יהייה לכל אחד מאיתנו להשתכנע שאכן עכשיו לילה. ואז פשוט מחליטים שמשהו לא בסדר עם השעון.
מי שרוצה לשמוע ממקור ראשון של טייס קרב עד כמה מפחידה ולא פשוטה סיטואציה של ורטיגו, מוזמן לצפות בסרטון הבא, החל בדקה 5:55:
http://youtu.be/Mmpprc1WOb0
וההמשך בתחילת:
http://youtu.be/natJzb7VF_g
אפשר למות מזה!!!

והערה אחרונה:
ורטיגו הוא גם תיאור מצב קליני של "התקעות" הקריסטלים והשערות של האיבר האוטוליתי מה שמייצר למוח תחושה רצופה של פנייה, למרות שזה לא המצב אלא בעיית תפקוד של האיבר האוטוליטי שהוא תקוע לכיוון כלשהו ללא קשר למצב הנוזל בתעלות, מצב זה גורם לסחרחורות קשות ללא הפסק(תחושה רצופה של פניה) שבד"כ נפתרות ע"י פיסיוטרפיה ופיתול מהיר ופתאומי של הצואר ע"מ לשחרר את האיבר האוטוליתי למצבו הנורמלי במנוחה.

עד כאן. מקווה שהחכים ולא התיש מחייך

מולי

Or

פשש סחטיין על ההשקעה

מוביל בית הספר לטיסה במגמת מסוקים בסימולטור DCS World

Muli

קראת עד הסוף? או שסתם אתה מתרשם מהאורך? שמח מאד

מולי

Or

בהחלט, איך אפשר שלא לקרוא מחייך

מוביל בית הספר לטיסה במגמת מסוקים בסימולטור DCS World

RF

גם אני קראתי עד הסוף. סחטיין מולי! למדתי המון

RifleFighter
רמי וייברמן

**SnakEyes** · תורם/ת באתר הצטרף בתאריך: Jul 11, 2006 הודעות: 902

101SkYEagle · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Oct 04, 2012 הודעות: 289

וואו,ממש תודה... שמח מאד

IsraelAF

אחלה עבודת מחקר מגניב

Muli

חן, חן לכולם נבוך

ערכתי מעט, כולל תיקון כמה שגיאות כתיב, והוספתי קישור לסרטון שמציג איך טייס קרב(ח"א) הרגיש בזמן ורטיגו, ואיך הוא פשוט החריף לגמרי את מצבו עד כדי כוונה לנטוש. שווה לצפות(זה באיזור הפסקה לפני האחרונה).

מולי

IsraelAF

**שמים12**

בתקלה שהיתה מה שתרם יותר למצב הורטיגו היה שהמערכת שמודיעה שיש קרבה לקרקע לא פעלה

מנהל פורום פלייט סימולטור.

Muli

עומרי11

היום למדתי על זה במדעים, והעלתי את הנושא לשיעור.
המוה אמרה אותו הדבר רק בדרך שונה.

בברכה עומרי ו.

vAiCon · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Jul 04, 2011 הודעות: 486

מעניין מאוד !
תודה רבה על הידע!

בברכה,
אסף [vAiCon]
*חבר פעיל בטייסת 108*