1942 - פפואה ניו גינייור

laviyo · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 23/07/2005 הודעות: 457

קיץ 1942, המקום פפואה גיניאה החדשה,

לפני זמן קצר המראנו שישיית מטוסי P-39 מבסיס קרוב הסמוך לפורט מורסבי למשימת סיור והגנה על הנמל מפני הפצצות של מטוסים יפניים,

לאחרונה היפנים מנסים להשתלט על האזור, עקב אבדות רבות שהם ספגו בהפצצות אוויריות על אניות חיל הים הקיסרי, התקפות שיצאו מכאן.

כרגע אנחנו בטיפוס כאשר המטרה היא לשייט בגובה 12000 רגל,

אנו בלהק - מחולקים לזוגות כאשר אני מספר 2.

הסיור מתמשך, אין סימן למטוסי אויב ואנו שומרים על המבנה ונהנים בינתיים מהנוף הטרופי, ירוק העד שמתחתינו.

ואז זה קורה, אנו כבר בגובה השיוט, המוביל בזוג שלי מזהה נקודות בשעה 3 בגובה שלנו,

הוא מודיע למוביל המבנה ומבקש רשות לפנות אליהם, הרשות ניתנה ואנו שוברים מיד ימינה ומצמצמים טווח אל המטוסים החשודים,

צריך לציין שיש באזור סיורים אוויריים נוספים כך שצריך להתקרב ולזהות אותם, לא בטוח שהם מטוסי אויב,

אנחנו נמצאים כבר מחוץ לטווח המכ"ם של הנמל ולכן לא נוכל לקבל סיוע בזיהוי המטרות,

כשאנו מתקרבים לא ניתן לטעות , מבנה מפציצים יפנים בליווי מטוסי קרב מדגם 'זירו' נע לתוך שטחנו,

הודעה קצרה בקשר ואנו נערכים לתקיפה, בינתיים חוברים אלינו שאר מטוסי המבנה,

אנו תוקפים את המפציצים, מטוסי הזירו עטים עלינו, מתפתח קרב,

המטרה שלנו היא לבלום את התקדמות המפציצים, ורק אם אין ברירה להיכנס לקרב, כרגע זה המצב.

אני סוגר טווח על אחד המפציצים, כשלפתע קריאה בקשר "שבור חזק עכשיו, זירו על ה 6 שלך"

אני שובר שמאלה ומוריד את האף, מנסה להתחמק מהזירו, אך הוא נדבק אלי,

אני יודע שהיתרון שלי על הזירו הוא מהירות, אני נכנס לצלילה ספיראלית במטרה לנער אותו מהזנב שלי,

זה עובד בתוך מספר שניות אני לבד, אך במהלך הזה איבדתי גובה רב ואת הבן זוג שלי, שהיה מסובך בעצמו בקרב צמוד עם זירו נוסף.

אני מתרחק מהאזור, ולאחר זמן קצר מתחיל באיגוף גדול תוך כדי טיפוס במטרה לחבור שוב לבן זוגי,

לאחר זמן מה שאני לבדי ולא מצליח לאתר את המבנה שלי, החלטתי לאסוף גובה ולנוע חזרה לכוון פורט מורסבי,

בינתיים במהלך הקרב שהתפתח הצליחו חברי להפיל שני מפציצים ומטוס זירו אחד,אך נאלצו לחזור בדחיפות לנחיתה בעקבות נזקים שנגרמו למטוסים.

לבסוף הגעתי לאזור הנמל שלנו כאשר היו עדיין מס' מטוסי אויב באזור - מפציץ פגוע וזירו - .
כמו כן היה P-39 נוסף שבשלב מסוים גלש ללא מנוע לנחיתה,
נותרתי לבדי ואז קיבלתי הכוונה מהמכ"ם על החוף אל הזירו שניסה להימלט, (המפציץ כנראה הופל).
או קיי, התחלתי במרדף ארוך ארוך, שהתחיל כאשר אני בגובה כ- 4000 רגל והוא בגובה למעלה מ 10000 ,

בסבלנות אין קץ, הקטנתי לאט לאט את הפער בינינו, הגעתי לגובה של 10000 רגל ובקושי היה לי קשר עין איתו,

אבל לא ויתרתי, לדעתי זה לקח כחצי שעה לפחות,
הבנתי שהוא לא חושד בדבר ובסה"כ מנסה לחזור לנחיתה בביטחון.
לבסוף כאשר היינו כבר עמוק בשטח שלו הוא החל בהנמכה,

אז המהירות העדיפה שלי בצלילה באה לידי ביטוי והתקרבתי אליו, משתדל להגיע בזוית נמוכה מתחת ל 6 שלו,
פעימות הלב גברו, אני רואה אותו גודל וצומח לי מול העיניים ככול שהמרחק בינינו מצטמצם,
והנה הוא ממלא לי את כל הכוונת,

ואז עשיתי את הטעות הראשונה שלי, יריתי מעט מוקדם מידי,

הוא נטה מעט הצידה והצרור הראשון לא הזיק לו יותר מידי,

לדעתי ההלם שלו היה מוחלט, הוא שבר והוריד את האף,

ואז עשיתי את הטעות השנייה, הייתי משוכנע שאני לוקח אותו בצרור הבא עכשיו ומיד לפני שהוא יתאושש לי,

ופניתי אחריו, לא הצלחתי לפגוע בו והוא נמלט.
כאן החל קרב ארוך מאין כמוהו כשהיתרון עובר מספר פעמים מצד לצד,

הוא פגע בי מעט ללא גרימת נזק גדול ואני פגעתי בו כנ"ל, לבסוף הפסדתי בקרב, כאשר סיבת המוות הייתה - נגמר לי הדלק, ונחתי בשדה והוא קיבל את ה"קיל".

למרות זאת נהניתי בטרוף, מזמן לא היה לי קרב כל כך מעניין,

לבסוף ניהלנו צ'אט ממושך של הערכה הדדית, ונפרדנו כידידים.

הא, חשוב לציין זה קרה אתמול בערב בסימולאטור טיסה,

מול טייסים וריטואלים מרחבי העולם, המשוחק באינטרנט..

yohay

תענוג לקרא מהנה מאד באיזה שרת שיחקת? באיזה TS..?

Or

אחלה סיפור יועל!

ד"א..איפה נעלמת? לא רואים לא שומעים..

מוביל בית הספר לטיסה במגמת מסוקים בסימולטור DCS World