צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא |
מחבר |
הודעה |
ViFF טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: 23/07/2005 הודעות: 3593
|
נשלח: 3:12 ,31 מרץ 2006, ו' כותרת הודעה: ניצחון לבריטים בתרחיש DasBoot-2 |
|
|
כל הכבוד לבריטים !
על פניו נראה שהיה כאן נצחון, למרות שאחת הנושאות מטוסים חטפה כמה טורפדות ממפציצי He-111. הנושא יבדק, ויברר סופית מההקלטה, כי לעניות דעתי פגעו מספיק טורפדות כדי לגרום לשריפות ונטייה מהצפות פנימיות. לא יהיה הבדל גדול, כי היה כאן ניצחון גורף או ניצחון חלקי, והוא בשני המקרים של הבריטים, נדע בוודאות בהתאם לממצאים.
המתח היה באוויר לכל אורך התרחיש, הקרבות היו קשים ומרים, והים הצפוני היה קר ואכזר עד מאד לנופלים...
בינתיים העליתי את סיכום התרחיש:
http://www.viff.net/IL-2/scenarios/B_DasBoot_WF_mp3.zip
נחכה לקישור מ Trigger להקלטה של ה-track בשביל לצפות ולתחקר יותר לעומק.
מהתחקיר בסוף התרחיש עלו כמה היבטים מעניינים:
1. למטוסי סיור הגרמנים היה קושי ממשי בזיהוי וודאי של המטרות (בלבול מול כלי שייט אחרים בסביבה).
2. אותו כנ"ל לגבי שידור המיקום הגיאוגרפי שלהם כשלבסוף התגלו.
3. הכמות והמסיביות של אש נ"מ שנורתה מהספינות חנקה את השרת, עשו קצת Lags, והיה מורגש אצל כולם.
4. יש מקום להגדיל את אורך הזמן המתוכנן של תרחישים עם טווח טיסה רחוק (מעל 40 ק"מ), במיוחד כשמשתמשים במפציצים כבדים (ואיטיים), וזאת ע"מ לאפשר יותר מ 2 גיחות.
לילה טוב !
VIFF |
|
חזור למעלה |
|
|
|
|
Trigger טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: 20/03/2005 הודעות: 197
|
|
חזור למעלה |
|
|
Twister מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: 01/09/2005 הודעות: 1958
|
|
חזור למעלה |
|
|
IAF_Phantom מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: Mar 13, 2006 הודעות: 2662 מיקום: בית ספר לטיסה
|
נשלח: 12:57 ,31 מרץ 2006, ו' כותרת הודעה: |
|
|
לדעתי היתה בעיה באיך בהתרחיש הזה היה מסודר, למפציצים היו צריכים להמריא מהקרקע וליצבור גובה ומהירות לפני שהיו יכולים להכנס לקרב מה שגם לזמנים ארוכים של הגעה וטיסה (בנוסף למרחקים הגדולים שצריך לגמוע) אבל לעמות זאת האדומים היו חמש (!) מקומות לאיתחול אוירי שמיד שם אותם ביתרון מעל הנושאות מטוסים (וזה בנוסף לנ"מ הרצחני שהיה שם). watch your six, i'm behind you
נערך בפעם אחרונה על-ידי IAF_Phantom בתאריך 18:26 ,31 מרץ 2006, ו', נערך סך הכל פעם אחת |
|
חזור למעלה |
|
|
Shnizel טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: 21/06/2005 הודעות: 1554
|
|
חזור למעלה |
|
|
xcom מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: Jan 01, 2006 הודעות: 2498
|
נשלח: 14:53 ,31 מרץ 2006, ו' כותרת הודעה: |
|
|
היה גדול... ממש נהנתי מתרחיש בנוי בצורה מצויינת.
וטוב שהורדתי את ההגדרות ל EXCELENT ולא הייתי ב PERFECT כי אז לא הייתי מצליח לטוס
כמות הנ"מ הייתה מטורפת! 68 כנים אמרתם? הייתה הרגשה של יותר מ200!!!
ועכשיו כמה הערות:
בגיחה הראשונה הייתה תחושה של בלאגן רציני בצד הכחול...
מטוסי הקרב המריאו אחרי המפציצים ובמקום להתארגן כמו שצריך השתדלנו רוב הזמן להדביק את המפציצים..... חבל, כי כשהגענו לאזור האוניות חוסר הארגון נתן לנו סטירה בפנים....
ככה אני זוכר את זה מתחיל:
אלון צועק: 109 109 יש לך F4U על הזנב!! שבור שבור!
כל מי שבערוץ: איפה?!?! איפה?!?!?
ואז קלטתי את הF4U בשעה 6...
בשניה הזאת צעקתי להם חזרה:
הוא עלי... אני צולל איתו
בשלב הזה הספקתי להסתכל למעלה ולראות לפחות ארבעה מטוסי אויב חגים מעלינו ומחפשים את הטרף הבא...
התוצאה של הגיחה הראשונה והדיי מכריעה הזאת הייתה שהורידו את כל מטוסי הקרב שלנו,
אני הצלחתי להימלט במיקרה אחרי שהפלתי להם שניים.
המפציצים הצליחו להגיע למטרות אבל לא לממש את היעוד שלהם.
לדעתי שוב היה חסר חלוקה מסודרת יותר במבנים, מטוסי קרב חייבים לטוס בזוגות! היה ניסיון בהתחלה להתארגן לזוגות אבל רק במהלך הטיסה שכזכור הייתה בהיסטריה להדביק את המפציצים
שהספיקו להתקדם הרבה יותר מהצפוי. |
|
חזור למעלה |
|
|
vlad_k טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: 18/09/2005 הודעות: 285
|
נשלח: 17:16 ,31 מרץ 2006, ו' כותרת הודעה: |
|
|
לדעתי צריך לחלק תפקידים ושהתדרוך וכל זה ימשך לפחות 20 דקות ולא יהיה בלאגן ויקרה מה שקרה |
|
חזור למעלה |
|
|
Twister מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: 01/09/2005 הודעות: 1958
|
נשלח: 18:08 ,31 מרץ 2006, ו' כותרת הודעה: |
|
|
WOW תחקיר של 67 דקות... כמה זמן ביזבזתם שם, תהיו בריאים
Achtung - Long Post Ahead
הנה ההערות שלי, פחות או יותר בסדר שבו הנושאים עלו בתחקיר:
1) נושא ה-262 - רק כדי להבהיר, שום תלונה, טענה או שות', היה קצר בתקשורת בין ViFF לביני. הייתי משוכנע שה-262 עושים מה שבא להם בגיחה הראשונה אבל מקורקעים מבחינה המראה חוזרת ולכן הקבוצה האדומה תודרכה, כמובן, בהתאם. הנושא הזה זניח, כי הם השפיעו רק על ניר. רוב הקבוצה האדומה ראתה אותם רק ב-Scoreboard
2) לאגים/פריזים - בעיה, חייבים להוריד הגדרות גרפיות והרבה גם עשו את זה, עם תוצאות.
3) איזון - לדעתי היה איזון מצוין במטוסים.לכל מטוס ב-Plane Set של Das Boot 2 היה לפחות תחום אחד שבו הוא היה יכול להתחרות ביעילות מול שאר המטוסים. אני חושב שלאף אחד מהצדדים לא היה מה להתלונן, בטח שלא לכחולים על ה-G-10, הערה שעלתה בתרחיש ואני חייב להתייחס אליה; ה-G-10 עליון על הקורסאיר ברוב התחומים, אולי חוץ מצלילה, טווח ומהירות בגובה נמוך. יש פה מקום לקרבות מאוד מעניין שאכן התרחשו בכמה מקרים.
התלונות בשני הצדדים נובעות, לדעתי, מבעיה בטקטיקה/הכנה מראש/הכרות עם המטוס ברמה האישית ו/או הקבוצתית. אני יכול להעיד על הקבוצה שלי, שהיו לנו טייסים שהתקשו עם הקורסאיר והגורם היחיד שאני יכול ליחס לזה הוא חוסר הכנה והכרות מוקדמת עם המטוס, שהיו מאפשרים לנו לרוץ בלי חריקות מיותרות. כמו כן, חלק מהמשתתפים העלו בעיות של עבודה קבוצתית, בעיקר בצד הכחול, שיכולות להיות גורם נוסף לחוסר תפקוד, ששויך דווקא לחוסר איזון במטוסים.
4) נחיתות על נומ"ט - בעיה שהועלתה על ידי אלי ורלוונטית לטייסים חדשים שהצטרפו לקבוצה שלנו, או שאפו להצטרף ולא קיבלו הזדמנות (מצטער יניב, שאגב הצליח לבצע שתי נחיתות רצופות 5 דקות לפני התרחיש - כפיים ). לדעתי, עדיף להמנע מהקלות בנחיתות מתוך התחשבות בטייסים החדשים, כי מדובר פה באחוז קטן יחסית, שלהערכתי ידביק את הקצב מאוד מהר. הפתרון הכי טוב הוא להעביר אותם לבסיסים יבשתיים, במקרה שיש כאלו (בד"כ בצד שלא פועל מנושאות מטוסים).
5) סדר ותיאום לאחר כניסה לקרב - נושא שהיה בעייתי לשתי הקבוצות. לאור מה שנאמר על ידי xcom ו-ViFF בתחקיר ותואם מה שראיתי בטיסה, הקבוצה האדומה אספה את עצמה מהר יותר אחרי ההתפזרות הראשונית וגם הפיקה לקחים לגיחות הבאות וכך הצליחה להשיג ייתרון משמעותי על הליווי של המפציצים שלכם שהתבטא במשפך שתואר על ידי ViFF. עצה אחידה לכולם, שצריך להדביק מעל למסך באותיות ענקיות - לא עוזבים בני זוג!!!.
6) נ"מ והתמודדות איתו מנקודת הראיה של המפציצים - אם נניח את הפריזים והלאגים בצד, הנ"מ אכן היה קשה. בלתי אפשרי? ממש לא. אם הייתי במקומכם, הייתי משתמש בהפצצה שטוחה מגובה בינוני - 4000 מטרים ומעלה, או בהפצצת צלילה בעזרת ה-Ju-88 מגובה דומה (מעט נמוך יותר). טירפוד של ספינות כבדות מתבררת כשיטה מאוד בעייתית וגוזלת זמן. המפציצים, שהם כלים איטיים, לא מתמרנים ומוגבלים במעטפת הטיסה שלהם נחשפים להמון נ,מ, קל וכבד. בקצה השני עומדת הפצצת צלילה בעזרת ה-Ju-88, שהיא בטוחה יותר למפציצים (חשיפה ארוכה יותר לנ"מ כבד אבל קצרה בהרבה ופחות קריטית לנ"מ קל), נוחה יותר למחפים ויעילה יותר נגד הספינות (2 פצצות של 1000 ק"ג, להזכירכם, הם יותר מפי 2 מהמטען שנשאו ה-SBD שלנו בתרחיש הקודם ) . הפצצה שטוחה עומדת בין שתיהן בגלל שהיא דורשת היערכות ארוכה וידע טכני לגבי כוונת ההפצצה, כך שהיא לא ממש מתאימה לתרחיש מהסוג הזה, כשאזור המטרה אינו ידוע מראש.
7) עניין ספינות המשא - רק כדי להבהיר - הספינות האחרות שהיו ברדיוס של כ-40 ק"מ מסביב לנושאות המטוסים היו אך ורק ספינות הליווי שהיו צמודות לנומ"ט או 5-6 ספינות משא שפוזרו מסביב. במבט לאחור, כל עניין ספינות המשא באמת נראה לא ריאליסטי מבחינת צפיפות התנועה הימית, אבל בכל מקרה, היה צורך ליידע את מטוסי הסיור מראש, כך שהם יבדקו פעמיים לפני שהם מדווחים.
8 ) בעייתיות תקיפת קרקע בשרת נגד ספינות - משני התרחשים האחרונים אני יכול לזרוק לאוויר מסקנה מסויימת שהאנשים הטכניים יוכלו להפריך או לאשר. אני משאר שעם נוכחות כבדה של נ"מ, אובייקטים ומטוסים באוויר בשני איזורי המטרה (טירפיץ וה-Carrier Battlegroup הבריטית) מתרחש אובדן נתונים גם לגבי חימוש שמוטל ממטוסים. זה נראה בבירור בטראקים שצולמו מעל הטירפיץ, בהם הפצצות שלנו עושות כל מיני תמרונים מעניינים באוויר. מי שהשתתף בטיסות הבדיקה שעשינו לפני Das Boot הראשון, זוכר את התופעה המוזרה שבה חלק מהטייסים ראו טורפדו שהוטל וחלק לא. אני חושד שהבעיות האלה תרמו לחוסר היכולת להגיע להטבעה בשני התרחישים, אבל לא פוסל את העובדה שהטבעת נומ"ט בעזרת טורפדו היא, כמו במציאות, תוצאה שקשה מאוד להשיג.
9) טווח טיסה מוגזם - כן, בהחלט הייתה בעיה. אם אנחנו רוצים לשמור בכל זאת על טווח טיסה כזה, הפתרון הוא Airstart למפציצים או תוספת זמן. Airstart, לדעתי הוא רעיון מצוין, כי הוא זורק את המפציץ ישר לסוף החלק הארוך והמייגע בגיחת הפצצה - הגעה מגובה 0 ל-2000 וממהירות 200 ל-300. ברגע שנתונים אלו מושגים, השאר לא גוזל הרבה מאוד זמן. זה רף מינימלי שבלעדיו אי אפשר להמשיך.
תוספת זמן - גם פיתרון מצוין, עוד יותר טוב מה-Airstart. אני רוצה לחזק את העמדה של אור לגבי התחלה מוקדמת יותר - מאוד מקל, בעיקר אם התרחיש יהיה ארוך יותר. כשמתחילים את התרחיש ב-9 יוצרים בעיה ל-25% אחוז מהטייסים ופותרים בעיה ל-10%. עניין העייפות הוא משהו שמשפיע על 100% מהטייסים, אז אני לא מתכוון בכלל להתייחס לטיעון הזה. בתרחיש הזה לא היה לנו כמעט אף אחד (או אף אחד בכלל?) שהצטרף אחרי שהתחלנו ו-80% מהמבוגרים יותר ש-ViFF הזכיר בתחקיר, שמבחינתם שעה מוקדמת היא כביכול בעיה, הגיעו או לפחות היו בסביבה אפילו שעה לפני התרחיש. אם נקדים את התרחישים בחצי שעה - שעה ונוסיף עוד חצי שעה-שעה לזמן טיסה נטו, נפתור בעיות של טווח בלי לקבל גרף השתתפות שיורד בצורה מאוד דרסטית לקראת סוף התרחיש וגם נקל על חלק גדול מהמשתתפים בלי לפגוע בקבוצה האחרת.
10) Airstart ובעיותיו - כידעו לכם, בתרחיש הזה השתמשנו ב-5 בסיסי Airstart שהיו ברדיוס של כ-40 ק"מ סביב הנומ"ט. כתואצה מכך נוצרו שתי בעיות:
א. דמיינו את האפשרות הבאה: מטוס כחול מגיע לאזור המטרה, נכנס לקרב עם מטוס אדום, הקרב יורד עד לגובה 1000 שם המטוס האדום מופל על ידי הכחול (כן, אני יודע, תרחיש בלתי אפשרי, לא קרה עד כה, תתאמצו לדמיין! ). המטוס האדום יכול עכשיו לבצע Airstart ממש מעל הראש של הכחול או בכל מקרה עד 10 ק"מ ממנו, כשה-Airstart מציב אותו ב-2000 מטרים עם מהירות של 300 קמ"ש!
ב. אפקט מאוד מבלבל של אובייקט ה-Airstart שמשאיר נקודה מאוד בולטת ודומה למטוס על רקע המים, בעיקר כשמסתכלים מגובה רב. היו לנו כמה מרדפי שווא מעטים, אבל הבעיה האמיתית הייתה כמות הקשקשת ברשת שהבלבול הזה יצר.
11) טקטיקת המלווים הכחולים - אני חושב שהבעיה העיקרית בתפקוד שלכם נעוצה בחוסר תיאום עם המפציצים. יש לי תחושה שהגעתם לאיזור מוקדם מדי או לחלופין מאוחר מדי ביחס למפציצים, ברוב המקרים, והוגבלתם מהר מאוד ע"י המטוסים שלנו מבחינת יכולת החיפוי שלכם. יותר שיתוף פעולה הן בתוך המלווים והן בתוך המפציצים היה עוזר לכם, אולי גם תוכנית מגובשת יותר. התרשמות שלי מעיניים אדומות וכצופה מהצד.
12) מיתוס המקלענים האוטומטיים - כן, הם צלפים. לא הם, לא יעילים. אם תשימו לב, בטראקים או בזמן טיסה מתוך עמדת תותחן כשהוא על טייס אוטומטי ויורה בעצמו, התותחנים יורים המון צרורות מיותרים בלי קשר למיקום של המיירטים בלבד. לכן, אני ממליץ לכל מי שמטיס מפציצים מכל הגדלים והסוגים לאייש אותם בעצמו ולהתאמן על זה. אבל צריך לזכור - איוש של תותחנים רלוונטי בעיקר אחרי הטלת פצצות - כי במהלך היעף אפשר לפספס את המטרה אם לא מתעמקים עם הראש בכוונת.
אגב - הטענות שהועלו (על ידי ViFF, נדמה לי), לגבי Auto Gunner שנראה צולף במנוע של Bf-109 מה-SBD שלי בתרחיש הקודם, פשוט לא נכונות. ברגע שיצאתי מהטרה השתמשתי בתותחנים האוטומטיים כאזהרה בלבד - ברגע ששמעתי צרור אחד מהתותחן פשוט קפצתי אחורה ולקחתי שליטה, כך הפלתי שני Bf-109 ופגעתי אנושות בשלישי. שימו לב שניתן לתמרן ולכוון בו זמנית - זה מה שהציל אותי, כי מזווית הראיה של התותחן קל יותר להתחמק מירי (אבל גם קשה הרבה יותר להתמצא ביחס לקרקע).
צוות ניהול ראשי - פריפלייט |
|
חזור למעלה |
|
|
ViFF טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: 23/07/2005 הודעות: 3593
|
נשלח: 18:15 ,31 מרץ 2006, ו' כותרת הודעה: |
|
|
xcom,
אני מסכים איתך בגדול, אבל חולק עליך בחלק מהדברים שאתה אומר. אני אתחיל במה שלדעתי אתה לא מדייק:
לגבי היעוד של המפציצים:
לדעתי הם בהחלט מימשו אותו. המימוש אצלי מתבטא בזה שהם הצליחו להגיע אל המטרה במרחק היעיל של המערכות נשק שלהם. זה שחלקם לא פגעו (כולל אני כשהטסתי את ה Ju-88 )נובע ממיומנות קרב לוקה בחסר, דבר שרק משתפר אצל כולם כשאתה משקיע זמן ואימונים.
אם לדעתך מימוש היעוד שלהם היה גם לפגוע, וגם לחזור הביתה בשלום, אז אני בהחלט מסכים, הם לא עמדו בזה. אבל אני רוצה להוסיף כאן במאמר מוסגר, שלא היה איכפת לי (ואולי אפילו העדפתי) שהבריטים יפילו אותם אחרי שהם שיחררו את החימוש שלהם, כי מבחינתי זה עזר לצד שלנו. מבחינתנו זה היה בזבוז תחמושת של הבריטים, והפלת המפציצים שלנו כשהם RTB משחררת את הטייסים להמריא מיד עם מפציצים חדשים לעבר המטרה, במקום שנצטרך לחכות עד שהם ינחתו בחזרה בבסיס. כמובן שהצד השלילי מתבטא בזה שמאבדים טייס ומטוס מהמצבה הכללית, אבל האפשרות להכניס עוד גיחה של הפצצה במסגרת זמן של התרחיש הרבה יותר חשובה בטווח הארוך. אפשר לומר שזה הפסד קטן ברמה הטקטית, לעומת יתרון גדול ברמה האסטרטגית.
אותו כנ"ל לגבי המטוסי קרב. יש טייסים טובים יותר, יש טייסים טובים פחות. הגישה שלי היא להצמיד טייס פחות טוב כבן זוג לטייס טוב, מתוך תקווה שהטייס הוותיק יעזור לטייס הצעיר (ותיק וצעיר במונחי מיומניות קרב כמובן, לא גיל) ויצליח ליצור יחידה אורגנית אפקטיבית. לדעתי חלק מהתיסכול שלך נובע מהירידה באפקטיביות שלך כשמוצמד לך טייס צעיר. אני לא אומר שזה לא בסדר, אני אומר שזה טבעי ואתה לא צריך להיבהל או להיות מתוסכל מזה, זה כמו חוק מתמטי של תפוקה שולית פוחתת. מכיוון שהמיומנות קרב האישית שלך כ"כ גבוהה, הירידה באפקטיביות שאתה מרגיש כשמצמידים לך טייס צעיר היא בלתי נמנעת. יש מעט מאד טייסים שאפשר להצמיד אליך שתרגיש שהאפקטיביות שלכם בתור זוג תהיה גבוהה יותר מהאפקטיביות שלך בתור בדד או סטינגר.
יש טייסים שקל להם להיות בייביסיטר לטייס צעיר, ויש כאלה שפחות. הבחירה האולטימטיבית היא שלך, כי זה משחק כאן, ולא צבא, אנחנו באים פה להינות ולא להיות מתוסכלים. אני אוהב להשקיע בטייסים צעירים שמראים פוטנציאל למידה, כי באיזה שהוא שלב הם מתפתחים ומגיעים לרמה כזאת שההבדל במימניות ביני לבינם נהיה כ"כ קטן, שהם מוסיפים לאפקטיביות שלי בתור המוביל שלהם בפרט, ומגדילים את מקדם האפקטיביות שלהם כזוג בכלל. זה דבר אדיר לחוות! אני חושב שהדוגמא הכי קלאסית זה Buzzer הוא השתפר בכמה רמות מאז שהתחלנו לטוס איתו, ולטוס איתו כיום כבן זוג זה חוויה מטורפת.
לגבי "הבלאגן":
אני טוען שתמיד יש בלאגן, גם בקרב מציאות, זה סוג של בלאגן מאורגן. הסיבה שיש בלאגן נובעת בעיקר בגלל שהאויב בדרך כלל לא יעשה מה שאתה מצפה שהוא יעשה, וצריך תמיד לעשות אירגון מחדש של הטקטיקות במהלך הקרב. המושג הזה במציאות נקרא "ערפל הקרב" או באנגלית "Fog of War". אין כזה דבר "תוכנית קרב מושלמת", יש טובות, ויש פחות טובות. לצערנו, לרוב המדד היחיד הוא מבחן התוצאה, סוג של צל"ש או טר"ש כמו שShooo אומר תמיד.
אם אתה רוצה תוכנית קרב מושלמת, כזאת שכוללת אלף ואחת תוכניות חלופות ומקרים ותגובות על כל התפתחות אפשרית בשדה הקרב, אתה צריך להשקיע יום שלם של תדרוכים. גם בצה"ל שלנו דבר כזה לא קיים. בכל תוכנית יש סיכונים, חלקם מחושבים וחלקם אתה מקבל בלית ברירה, וגורם הזמן הוא תמיד מצרך יקר שלא הולכים לבזבז אותו על תדריכים ארוכים. הזמן הו לפעמים כ"כ יקר, שאתה לא ישן, אפילו שזה אחד הדברים הכי חשובים בשביל לוחם.
יש מושג שנקרא KISS, וזה ראשי תיבות של Keep It Simple & Stupid ואני דוגל נלהב של השיטה הזאת. ההגיון מאחורי זה אומר שככל שהתוכנית שלך מורכבת יותר, כך יש לה סיכוי יותר גדול להיכשל.
זהו לבינתיים... אני רואה ש Twister הספיק להכניס לפני הודעה ארוכה, אני עוצר לקרוא אותה.
VIFF |
|
חזור למעלה |
|
|
xcom מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: Jan 01, 2006 הודעות: 2498
|
נשלח: 19:41 ,31 מרץ 2006, ו' כותרת הודעה: |
|
|
אלון אני מסכים איתך לגמרי לגבי רוב מה שכתבת.... אבל
אם המפציצים בגיחה הראשונה הצליחו להגיע למטרה אז טעות שלי...
מצידי כמו מה שאמרת הם יכולים לנסות לפגוע במטרה ולהיכנס בקרקע. כל עוד הם מימשו את החימוש שלהם זאת הצלחה... ללא תנאי פגיעה.
לגבי מטוסי הקרב...
אני גם בעד הגישה של לימוד וחישול, אני גם מגיע לתרחישים כדי להינות וגם אין לי בעיה להיות "בייביסיטר" לטייס צעיר. הבעיה הייתה בארגון. לא היו זוגות, לא היה מבנה מסויים לטיסה,
הטקטיקה שלנו פשוט הייתה להיות מעל המפציצים.
כנ"ל בקשר לבלבול המאורגן שמתרחש במהלך קרב... זה נכון לגמרי שאין שליטה על הכל ואין דרך
לשלוט על הדברים הללו אבל! ללא ספק אתה תמיד מיעץ להגיע הכי מוכנים שאפשר... מבנה הגנה,
שיטות טיסה בזוגות.... את הדברים האלה לא למדנו לחינם. ואם לא באמצע קרב ללמד טייסים
צעירים יותר אז מתי?
מיצדי אפילו לא לראות מטוס אחד בכוונת שלי ושדברים יהיו תחת ארגון מסויים, אפילו אם זה סוג
של בלאגן, העיקר שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים.
הKISS שלך נשמע אחלה... אבל צריך גב מסודר לפחות, לוגיסטיקה? |
|
חזור למעלה |
|
|
ViFF טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: 23/07/2005 הודעות: 3593
|
נשלח: 0:24 ,2 אפריל 2006, א' כותרת הודעה: |
|
|
למה אתה אומר שלא היו זוגות ? הרי חילקתי אתכם איך שהמראנו !
MadBoy היה שלי, Kingfisher היה שלך, ו-Falcon היה בן-זוג של MadAce.
אני מבין את מה שאתה אומר ויורד לסוף דעתך, ואני חושב שהציפיות שלך גבוהות מדי מרמת המיומנות של רוב טייסי הצד הכחול. אם אתה משליך את זה על רמת הארגון של המפקד, אז גם כאן אני בהחלט מסכים, אפשר היה להשקיע יותר בתכנון ותדרוך יותר עמוק וממצא, אבל לצערי זה כבר מעבר למגבלת היכולת שלי. ביום חמישי החזקתי בשלושה תפקידים בוזמנית:
1. יוצר המשימה
2. מנהל התרחיש
3. מפקד הצד הכחול
וואלה... מוגזם לא ? טוב שבכלל הצלחתי לטוס!
אני בהחלט מקבל את הביקורת, ואומר "אהלן וסהלן" למי שיהיה מוכן לתת כתף ולקחת חלק בנטל כמו לקבל על עצמו תפקיד של מפקד הכחולים...
בכלל במאמר מוסגר אני רוצה להגיד כאן לכולם שגם Twister לא יוכל להמשיך להיות פעם אחרי פעם גם יוצר המשימה וגם המפקד, באיזה שהוא שלב מגיעים לרוויה ולפעמים יותר גרוע, כי זה יכול להוביל ל-Burnout של הבנאדם.
חזרה לעניין הטייסים:
זה שצלענו בכל הנושא של טיסה במבנה טקטי, שמירה על קשר עין אחד עם השני ונוהל "נתק וחבירה", זה ידוע, אבל צפוי כשאתה טס עם חברה חדשים. יש לנו בעיה שמלבדך אין בצד הכחול אנשים שהם dedicated למטוסים כמו שיש בצד האדום, והסיבה לכך היא מאד ברורה: מי בתכלס רוצה לשחק את "הרעים" ? כמובן שמעט מאד אנשים אם בכלל. בתחילת כל תרחיש ואפילו לפני כל המי ומי מכריזים על זה שהם מעדיפים לא לשחק גרמנים או יפנים. זה עצוב, אבל זה עובדה מוגמרת שצריך להתמודד איתה ולמצוא פתרון.
דע לך, עד שגיליתי את ה109 (וזה הרבה בזכותך) שיחקתי בצד הכחול בלית ברירה, כי רציתי שהחברה יהנו, ולא נפצל טייסות, ואני יודע שמיכה וג'ייסון גם בגישה הזאת. אז יש לנו חברה שהם dedicated allies שטסים ביחד כבר כמה תרחישים, מכירים היטב את יכולות המטוסים שלהם, והם מאורגנים יותר באופן טבעי מול צד שכל פעם צריך לקבל שחקני חיזוק.
אז מה עושים ?
אני חושב על שני פתרונות אפשריים. או שמטפחים גאוות יחידה בצד הכחול, דבר שימשוך אליו טייסים שיהפכו להיות קבועים ואז נוכל לאמן ולחשל אותם עם ידע טקטי מבית 101 האדומה, או שכל תרחיש מתחלפים.
מה אתה חושב ?
VIFF |
|
חזור למעלה |
|
|
IAF_Phantom מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: Mar 13, 2006 הודעות: 2662 מיקום: בית ספר לטיסה
|
נשלח: 13:27 ,2 אפריל 2006, א' כותרת הודעה: |
|
|
אתם וה"נשיקות" שלכם...
לדעתי זו לא היתה הבעיה בתרחיש הזה, היה לבריטים כמה וכמה יתרונות מאוד משמעותיים (כמות ומיקום ההתחלות האויריות מעל האוניות ביחד אם מסך נ"מ כמעט בלתי אפשרי כאשר נכנסים לבד).
ביחד אם החלטה מוטעית ראישונית שלנו (לקחת he-111 עם טורפדות) גרמה לכך שנכנסו לבעית זמן. ואז לא היה את הזמן לטפס לגובה ולהכנס במרוכז ובמאורגן ביחד.
אילו הייתם משאירים את האיתחול האוירי (כמו במשימת בדיקה שעשיתם) אז לכחולים היה יותר סיכוי להגיע למטרה בגובה ובזמן סביר 10-15 דקות)
אחרי שירדתי מה-262 , לקחתי 111 כמו האחרים אבל אתם כבר הייתם באמצע הדרך ולכן הלכתי לבד. לקחתי את הדרך ישר צפונה ואז לשיבור למטרה ולהגיע אליה מצפון. הגעתי לשם מבלי לפגוע מיירט אחד וגם כאשר הגעתי רק הנ"מ חיסל אותי (למרות שכבר הייתי 100 מטר מהנושאת כמה מיירטים פגעו פי). 2 טורפדות מטווח אפס אמורים לעשות יותר נזק ממש שהם עשו - והם לא עשו שום נזק. נדה.
אחרי המשימה לקחתי שוב את אותה המפה וניסיתי להגיע אם פצצות ב- JU-88. לא היה ניתן להתקרב לטווח הפצצה. אם הפצצות המטוס לא מגיע לגובה מספק כאשר ממריאים מהקרקע (בקושי 2000 וצריך כמעט 3000 כדי להגיע מספיק מהר כדי שהנ"מ לא יפגע לך בטייס מבלי לזרוק את הפצצות....)
וכל זה לפני שדיברנו על הבחירה של המטוסים לכחולים (ה- FW-190 שלא נוצלו בכלל -- אף אחד לא לקח אותם -- מה שלא השאיר מספיק 109 לתת הגנה נאותה לכל אורך המשימה) או ההתחלות האויריות של האדומים שגם היה הרבה מהם וגם נותנים יתרון משמעותי בגובה כאשר נכנסים לקרב. רק הפלת אחד והנה הוא חוזר אחרי כמה דקות אם יתרון גובה של 2000.
וגם כן VIFF, אתה אומר שאם המפצצים מגיעים למטרה ומפילים פצצות (ואולי גם פוגעים) ואז מופלים -- דיינו -- אז אני מחזיר לך -- לא דיינו -- נגזר דיינו --- למות בדרך חזרה(שוב ההתחלות האויריות מעל הראש בדרך חזרה)
לא ככה ביננו את המשימות עד היום. לא ככה היתה משימת DASBOOT הראשונה. watch your six, i'm behind you |
|
חזור למעלה |
|
|
xcom מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: Jan 01, 2006 הודעות: 2498
|
נשלח: 14:45 ,2 אפריל 2006, א' כותרת הודעה: |
|
|
דיברתי על סידור בקשר של זוגות... טוב לא חשוב, היה ונעשה.
בכל מקרה נהנתי לקטול 7 מטוסים של האדומים
לגבי הבעייה עם הצדדים...
זה נכון שיש חברה קבועים בשני הקבוצות וזאת בחירה שלהם,
אני אישית חושב שלעשות חילופים בצדדים מדי פעם יכול להיות אחלה גיוון...
השאלה אם אנשים יסכימו לזה...
לגבי הרעיון השני.. זה נשמע טוב אבל הצד הכחול לא מאומן כמו הצד האדום שרובו
מורכב מהטייסת של דן והטייסת של אלי כלומר חברה מאורגנים. אם נעשה אימונים כמוהם
אולי יש סיכוי להוציא משהו מכל זה. |
|
חזור למעלה |
|
|
ViFF טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: 23/07/2005 הודעות: 3593
|
נשלח: 15:28 ,2 אפריל 2006, א' כותרת הודעה: |
|
|
דרך אגב, לגבי הצעקה שלי בקשר: " מסרשמיטים לשבור!!! "
זה היה בשיא הקרב כשהקורסרים ממש לחצו אותנו, לא היתה לי ברירה כי הייתי רחוק מדי (מעל 700 מטר) כדי לראות את השם של הטייס באייקון, כל מה שראיתי היה F4U אדום מתקרב מהר ל-109 כחול, ולא היה לי מושג מי זה, אז פשוט צעיקתי לכל המסרשמיטים לשבור...
זה מזכיר לי סיפור מהספר חליפת לחץ של קרבות חיל האוויר שלנו, אם אני לא טועה זה היה במקרה עם הפאנטומים ומיראז'ים שנלחמו נגד מיגים רוסיים מעל סיני במהלך מלחמת ההתשה.
היה בלאגן שלם באוויר כי היו איזה 20 מיגים, 8 פאנטומים ו8 מיראז'ים בקרב הזה. אחד הטייסי מיראז' מספר שהיה שם Furball גדול, והיה נורא קשה להיכנס על אחד המיגים בלי שמיג אחר יסכן לך את הזנב. הוא ראה פאנטום אחד שיושב על מיג, אבל עוד שני מיגים יושבים לו על הזנב ועלולים להפיל אותו. לא היה לו מושג מי הטייס והוא לא ראה את המספר הטקטי, אז הוא פשוט צעק בקשר לכולם "פאנטומים לשבור!!!!" מן הסתם כל הפאנטומים שברו, גם אלה שלא ישבו להם על הזנב וחלקם היו במהלך ירי ופיספסו בגלל זה. הקרב הזה כמובן נגמר בטוב, טייסינו הפילו שמה כמה מיגים טובים, אף אחד לא הופל, והרוסים ברחו עם הזנב בין הרגלים...
אבל אותו טייס מיראז' למחרת גילה להפתעתו שהטייסת פאנטומים הגישה נגדו תלונה רשמית אצל מפקד חיל האוויר על זה שהוא צעק בקשר לכולם לשבור. הם טענו שהוא עשה את זה כי הוא רצה לגנוב להם את כל ההפלות !
VIFF |
|
חזור למעלה |
|
|
Twister מדריך בית ספר לטיסה
הצטרף בתאריך: 01/09/2005 הודעות: 1958
|
|
חזור למעלה |
|
|
|
|
|
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
|
|