כלי הנשק של ישראל כולל טנקים מטוסים מסוקים רובים צוללות ועוד

AttractioN

נגמשו"ט:

פותח ב-1984 בעקבות השהות המתמשכת של צה"ל בדרום לבנון בעקבות מבצע שלום הגליל שהסתבך עם מלחמת האזרחים הלבנונית. נגמ"שי הזלדה (M-113) משנות ה-70 התגלו כפגיעים מדי, ולמרות אלתורים כגון שכבות מיגון ושקי חול, עדיין לא סיפקו הגנה נאותה לחיילים, בייחוד כנגד רקטות נ"ט (נגד טנקים) וטילי נ"ט.הפתרון הראשוני שמצאו בצה"ל לבעיה היה להסיע את החיילים בטנקי צנטוריון מיושנים. ברם, הטנק היה צפוף מאוד וכדי לפנות יותר מקום הוציאו את הצריח ובמקומו הגביהו את תא הלוחמים. מעל גג תא הלוחמים הוסיפו 2 פתחים וצריחון פתוח בעל דפנות נמוכות שמוגן בצדדיו. צריחון זה דוגם לרוב במספר מקלעים וממנו יכלו החיילים לתצפת ולירות על אויבים. כלי זה נודע כ"נגמשו"ט" (תמונה) והוא נכנס לשירות ב-1984 והמשיך לפעול עד סוף שנות ה-80.לכלי זה היו מספר חסרונות: הוא היה פגיע למטעני צד ומטעני קלע, הצריחון נמוך הדפנות סיפק מיגון נמוך ללוחמים שרכבו עליו וחמור מכך: חיילים לא יכלו לפרוק ממנו תחת אש, שכן לא הייתה לו דלת אחורית והפריקה נעשתה דרך הצריחון. כתוצאה מכך הוא עבר משימוש של החי"ר לשימוש חיל ההנדסה, שם שודרג לגרסת הנגמחו"ן (פירוט בהמשך). במקביל, החלו בצה"ל בהסבת טנקי T-55 לנגמ"ש כבד עם דלת אחורית, דבר שהוליד ב-1988 את ה"אכזרית". האכזרית זכתה להצלחה רבה ונחשבת עד היום לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם.כיום, כל הנגמשו"טים שודרגו לנגמחו"נים ופומ"ות.

נקפדון:

פיתוחו של הנקפדון החל ב-1993. זהו דור שלישי של הנגמשו"ט ונחשב לממוגן ביותר בסדרה. הנקפדון כולל דור חדש של שריון פאסיבי, ועליו מעיל מדור שני של מיגון ריאקטיבי וכן פלטות בזוקה עבות (המגינות על המזקו"ם) עם שריון ריאקטיבי מדור שלישי שפיתחה רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. השריון מעובה באזור תא הלוחמים המוגבה, שכולל גם מיגון לגג. כמו כן, מיגון הגחון תוגבר. הנקפדון חמוש בשלושה מקלעי מאג 7.62 מ"מ בנוסף לעמדת מקלע כבד שבה ניתן להתקין מקל"ר (מקלע רימונים 40 מ"מ) או מק"כ 0.5. השם "נקפדון" נגזר מ"קיפוד", שכן כלי זה דוגם במיגון עילי ונקט בשיטת ההגנה של הקיפוד: להתסגר לכדור כך שכל חלקיו הפונים החוצה ממוגנים.הנקפדון שירת ברצועת הבטחון בשנות ה-90 המאוחרות והמיגון הכבד שלו הוכיח כמציל חיים. לוחות הגחון מנעו אבדות כאשר הנקפדון עלה על מוקשים ומטעני גחון, והשריון שלו הדף רקטות נ"ט שקיפצו ממנו ללא גרימת נזק. לפי עדויות של חיילים ששירתו בלבנון, המראה של הרקטות המנתרות מהשריון ללא גרימת נזק לכלי, גרם להלם בקרב המחבלים ופגע במוראל שלהם.בעקבות התגברות הלחימה ברצועת עזה (אינתיפאדת אל אקצה, 2004 ואילך) החלו נקפדונים לשרת גם ברצועה. חלקם אף דוגמו בצריחון עילי עם חלונות מזכוכית משוריינת וחרכי ירי. גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות הועברו מספר נקפדונים לאחריות פיקוד דרום על מנת לפטרל סביב הרצועה. למרות זאת, רוב הנקפדונים עדיין משרתים בפיקוד צפון בהר דוב ובגבול עם לבנון.

הפומ"ה:

הפומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) הוא נגמ"ש הנדסה קרבית כבד המבוסס על תובת טנק שוט קל (צנטוריון) ומשרת בחיל ההנדסה. הפומ"ה מדוגמת באמצעים ייחודים (כגון גלאים ושבשים אלקטרומגנטיים) ובכלים הנדסיים לפריצת שדות מוקשים, נטרול מטעני חבלה וביצוע עבודות הנדסיות. ניתן להתקין עליה מגובים, צריחון תצפית, מנוף טלסקופי והתקנים נוספים בעת הצורך. הפומ"ה, שפיתוחו החל ב־1983 והושלם רק בתחילת שנות ה-90, נחשב לאחד מנגמ"שי ההנדסה המתקדמים והממוגנים בעולם.

אכזרית:

זהו נגמ"ש כבד המבוסס על תובות טנקי T-52 שנפלו שלל במלחמותישראל. האכזרית עברה הסבה ושיפוץ כוללים,לרבות החלפת מנוע ושיפור המיגון במיגון ישראלי כבד.כיום הנגמ"ש משרתב חטיבת גולני. היתרון הגדול של האכזרית על סדרת נגמ"שי השוט היא הדלת האחורית,המאפשרת לחי"ר לפרוק בבטחה מהנגמ"ש ולהעמיס עליו בקלות מטען אופצועים.האכזרית זכתה להצלח הרבה ונחשבת עד היום לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם.

נגמ"ש מרכבה(נמ"ר):

הנמ"ר הוא נגמ"ש המבוסס על תובת מרכבה סימן 1. נגמ"ש זה ממוגן בכבדות ובא בשתי תצורות עיקריות: טנק חילוץ ונגמ"ש חי"ר. נגמ"ש החילוץ פותח עוד בסוף שנות ה-90, אך פיתוח נגמ"ש החי"ר החל בעקבות אינתיפאדת אל אקצה ונדחף משמעותית רק אחרי אסון הנגמ"שים שבו שני נגמ"שי M-113 שהובילו חומרי נפץ הושמדו ברצועת עזה ממטען צד (11.5.2004) ורקטת נ"ט (12.5.2004). בשנת 2005 הושלם פיתוח אב-טיפוס של הנמ"ר, שצויד בשלושה מקלעי מא"ג, אחד מהם בעמדת רפא"ל וכן במקלע כבד הנשלט מבפנים או "קטלנית" של רפא"ל. מספר נגמ"שי מרכבה נשלחו לבדיקה בחטיבת גבעתי, שתצטייד בהם - אך בקצב איטי עקב מחירם הגבוה.

מרכבה סימן 4:

מרכבה סימן 4 הוא הדגם הרביעי והמתקדם ביותר של טנק המרכבה הישראלי. המפרט הטכני ויכולותיו של 'סימן 4' עולים באופן משמעותי על אלו של קודמו אך שיקולים אסטרטגיים ובעיקר כלכליים מעמידים את המשך ייצורו בספק. בשנת 2003 החלה הכנסתו לצבא. בשנת 2004 החלו טנקי מרכבה 4 בפעילות מבצעית בג'נין.המרכבה סימן 4 הוא אחד הטנקים הממוגנים בעולם. יש לו שריון משופר בחזית הטנק, בצידיו ואפילו בגג הצריח - מקום שנחשב מסורתית לחסר מיגון. השריון עצמו מודולרי, דבר המאפשר להשמיש בקלות ובמהירות טנקים שנפגעו ומאחר וכאשר הטנק נפגע יש להחליף רק את החלק הפגוע. כמו כן, הטנק תוכנן בצורה כזו שרכיבי הטנק (כגון מנוע ומיכלי דלק) יהוו שכבת מיגון נוספת אם השריון הראשי ייחדר, יספגו את הפגיעה ובכך יגנו על אנשי הצוות. למרכבה 4 יש מערכת מיזוג אינטגרלית המשולב במערכת הגנת אב"כ. התחמושת מאוחסנת במיכלים חסיני-אש.בתערוכת LIC 2005 בישראל (מרץ 2005) נחשף שבנוסף לשריון הרגיל, המרכבה מצוידת במערכת הגנה אקטיבית (APS) כנגדאיומינ"טששמההוא "מעילרוח" (השם באנגלית הוא Trophy). המערכת פותחה על ידי רפא"ל וג'נרלדיינמיקס. עקרון הפעולה של המערכת הוא כזה: ראדאר של המערכת סורק 360 מעלות מסביב לטנק, ברגע שהוא מזהה איום הוא מנתח אותו: קובע את סוגו, מהירותו וכיוון הגעתו, ומשגר מטען מיוחד שמפרק את האיום בעודו באוויר טרם הגיע לטנק. למערכת יש יכולת להתמודד עם מגוון רחב של איומים ומספר התקפות בו-זמנית וכן יכולת לעבוד בתנועה ובכל תנאי מזג אוויר. בצה"ל טוענים שהמערכת עברה בהצלחה מבחני שדה, מותקנת על המרכבה סימן 4ב ותותקן בעתיד על כלים נוספים.

עכשיו התחום שלנו!!

F-15I:

F-15 איגל (Eagle; מאנגלית: "עיט") הוא מטוס קרב רב-תכליתי להשגת עליונות אווירית מתוצרת חברת בואינג (לשעבר מקדונל דאגלאס) האמריקנית. טיסת הבכורה שלו נערכה ב-27 ביולי 1972.גרסה של המטוס, ה-F-15E סטרייק איגל (Strike Eagle; מאנגלית: "העיט התוקף"), הוא מטוס רב-תכליתי לתקיפת קרקע והמנעה אווירית שנכנס לשירות ב-1988.ה-F-15 נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1976, שם קיבל את הכינוי "בז" (דגמים A/B/C/D). ב-1998 קיבלה ישראל גירסה של ה-F-15E אשר קיבל את הכינוי F-15I ("רעם").בחיל האוויר האמריקני החלו להחליף את ה-F-15 לעליונות אווירית ב-F-22 ראפטור.למעלה מ-1,500 מטוסי F-15 על דגמיו השונים יוצרו עד כה.

צוות: 2
מחיר יחידה: 43 מיליון דולר אמריקני

אורך: 63 רגל 8 אינץ' (19.44 מטר)
מוטת כנפיים: 42 רגל 8 אינץ' (13 מטר)
גובה: 18 רגל 5 אינץ' (5.6 מטר)
שטח כנף: 608 רגל² (56.5 מטר²)
משקל ריק: 28,000 ליברות (12,700 ק"ג)
משקל המראה מקסימלי: 81,000 ליברות (36,450 ק"ג)
מנוע: שני מנועי טורבו-מניפה F100-229 תוצרת פראט אנד ויטני
דחף יבש: 23,450 lbf‏ (104 Kn) כל אחד
דחף עם מבער אחורי: 29,000 lbf‏ (129 Kn) כל אחד

F-16I:

F-16(או בשמו המלא F-16 Fighting Falcon "הבז הלוחם") הוא מטוס קרב מתקדם מתוצרת ארצות הברית. מטוס זה משמש עשרות צבאות בעולם, ומהווה את עמוד השדרה של חיל האוויר הישראלי.למטוסי ה F-16 יש רקורד מבצעי רחב בשורות חיל האוויר הישראלי. מטוסי F-16 ישראלים השתתפו בעשרות מבצעי תקיפה ויירוט. ב-1981 הפציצו שתי רביעיות מטוסי F-16 את הכור העיראקי.שנה לאחר מכן, בזמן מלחמת שלום הגליל השתתפו מטוסי F-16 ישראלים בקרבות רבים עם מטוסים סורים, ובכולם הייתה ידם של מטוסי ה-F-16 הישראלים על העליונה. מטוסי F-16 גם השתתפו בתקיפות רבות בשטח לבנון.
מנוע:
F-16A/B: פראט אנד וויטני F100-PW-200 טורבו-מניפה עם מבער, דחף: 106 kN
F-16C/D: פראט אנד וויטני F-100-PW-200/220 או ג'נרל אלקטריק F-110-GE-100 טורבו-מניפה עם מבער, דחף: 119 kN
F-16E/F: פראט אנד וויטני F100-PW-229A או ג'נרל אלקטריק F110-GE-129EFE (מנוע משופר)
'גודל:
אורך: 14.8 מ'
גובה: 4.8 מ'
מוטת כנף: 9.8 מ'
מהירות:
מקסימלית: מאך 2
תקרת שרות: מסווג, מעל 15 ק"מ

משקל המראה: 16,875 ק"ג

טווח:
קרבי (ללא תדלוק): 860 ק"מ
העברה: מעל 3200 ק"מ
מחיר:
F-16A/B: 9.5 מיל' דולר

F-16C/D: 12.8 מיל' דולר
דגמים מאוחרים יותר, בסביבות 1998: 25 מיל' דולר
חימוש:
תותח אוטומטי 20 מ"מ
M61A1 וולקן

אוויר-אוויר: טילי AIM-9 סיידווינדר, AIM-120 AMRAAM ופיתון 5

אוויר-קרקע: AGM-65 מאבריק, GBU-15, פצצות מסוגים שונים ("ברזל", מונחות לייזר, מצרר) במשקל של עד 900 ק"ג.
אוויר-ים: טילי פינגווין (בחיל האוויר הנורבגי המלכותי)
חימוש מיוחד ל F-16I:
אוויר-אוויר: טילי פיתון 4 ופיתון 5 תוצרת ישראל (פיתוח רפא"ל).

פוד לייטנינג לרכישת מטרות
פוד לנטרן לניווט
פצצה מונחיית לייזר JDAM

AH-1 Cobra:

AH-1 Cobra (בל 209) או בשמו העברי צפע הוא מסוק קרב דו מושבי מתוצרת חברת בל האמריקאית.המסוק מבוסס על מערכות ההנעה, התמסורת והרוטורים של מסוק הUH-1 ("יואי") ששימש בשנות החמישים של המאה ה-20 כמסוק סער בינוני. הקוברה הינו המסוק הראשון בעולם שנבנה למטרות שיגור חימוש. מסוק הקוברה מתאפיין בפרופיל צר שמקשה לפגוע בו, הוא פשוט לתחזוקה ועל כן זול ואמין.כבר בשנת 1958 החלה חברת בל בתכנון המסוק, ובשנת 1965 הוא כבר המריא לראשונה. משימתו העיקרית של הקוברה היא תקיפת מטרות שריון וחימושו האופייני כולל טילי טאו נגד טנקים, שתי כוורות רקטות ותותח תלת-קני 20 מ"מ. ניתן לחמשו באופן שונה בהתאם למשימה, לרבות החלפת התותח במקלע מיניגאן 7.62 מ"מ או במקל"ר והתאמת ה"קוברה" לירי טילים מונחים (נגד טנקים או נגד מטרות אחרות) מסוגים שונים.עד להופעת האפאצ'י (AH-64, מתוצרת חברת בואינג-MD), היה הקוברה מסוק הקרב העיקרי של צבאות ארצות הברית וישראל.ראשוני מסוקי הקוברה, אשר נקראים בישראל צפע (כשמו של הנחש הקטלני), הגיעו לישראל בשנת 1975. הם נרכשו כאחד מלקחי מלחמת יום כיפור, ומטרתם הייתה לתת מענה מהיר ומדוייק להתקפת פתע של כוחות שריון.את טבילת האש הראשונה שלהם עשו המסוקים בזמן מבצע שלום הגליל (של"ג), בו הם תקפו כוחות שריון ונ"מ סורים, השמידו מפקדות מחבלים וסייעו לכוחות הקרקע.באוקטובר 1986, מסוק קוברה של חיל-האוויר חילץ טייס מטוס פנטום שנטש את מטוסו מעל לבנון, עקב תקלה טכנית; הטייס חולץ בעודו נתלה על מגלשי המסוק. הנווט של המטוס, רון ארד, נפל בשבי ונעדר עד היום.בדצמבר 1988 חילצו מסוקי קוברה בצורה דומה ארבעה חיילי גולני, שהושארו בשטח לבנון בסיום מבצע "כחול וחום", שמטרתו פגיעה במפקדה השייכת לארגון החזית העממית בנעיימה שבלבנון. החיילים נקשרו למגלשי מסוקי הקוברה שהוזנקו לחלצם, ופונו לספינות חיל-הים הסמוכות.ב-30 במאי 1990, הוזנקו מסוקי קוברה לחוף ניצנים, לאחר שטייס עגור זיהה סירת מחבלים שהגיעה לחוף. הטייס עיכב את המחבלים על-ידי ביצוע מספר מעברים נמוכים מעליהם, ואחר כך כיוון את מסוקי הקוברה לעברם. בסיום הפעולה הצליח צה"ל לפגוע בארבע סירות גומי, להרוג ארבעה מחבלים ולקחת בשבי 12 נוספים.במרץ 1998 נהרגו תת אלוף שמואל אלדר וסגן אילן גור בתאונת מסוק קוברה.מאז מבצע של"ג המשיכו מסוקי הקוברה לקחת חלק בכל מבצע צבאי שביצעה ישראל, והם ממשיכים לסייע ולהגן על כוחות הקרקע ולתקוף מטרות קרקעיות, כחלק ממלחמתה של ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים. בתקופת אינתיפאדת אל אקצה השתתפו הקוברות בפעילות האווירית ואף נטלו חלק בסיכולים הממוקדים.

AH-64:

AH-64אפאצ'י (Apache) - מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית. המסוק תוכנן על ידי חברת מקדונל-דאגלס, שאוחדה לתוך חברת בואינג. האפאצ'י הוא מסוק הקרב (מסק"ר) המתקדם ביותר בעולם. כינוייו בחיל האוויר הישראלי הם "פתן" ו"שרף".האפאצ'י טס לראשונה בשמי ישראל עוד בשנת 1983, עוד לפני כניסתו לשירות סדיר בצבא ארצות הברית, בעקבות בקשתה של חברת יוז לבדוק את האפאצ'י בתנאי שטח. האפאצ'ים נכנסו לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 תחת השם "פתן". את העשור הראשון הם בילו בתקיפות קיני מחבלים של חיזבאללה ואמל בדרום לבנון והשיגו פגיעות מדויקות בהצלחה מרובה. אחת המשימות המוצלחות הייתה חיסולו של מנהיג החיזבאללה עבאס מוסאווי בשנת 1992.בשנת 1993 הוענקו לישראל במתנה 24 מסוקי אפאצ'י Ah-64A מטעם ארצות הברית.במהלך שירותם בחי"א זכו מסוקי האפאצ'י לשדרוג מערכות האוויוניקה שלהם למערכות ישראליות מתקדמות תוצרת התעשייה האווירית ורפא"ל.בשנות ה-2000, בעקבות פריצתה של אינתיפאדת אל אקצה, הפך חיל האוויר את האפא'צים לפלטפורמה העיקרית שממנה שוגר חימוש מדויק כנגד מחבלים במסגרת מדיניות הסיכולים הממוקדים. מסוקי האפאצ'י חיסלו מאות מחבלים, כולל מנהיגי טרור בכירים כגון מוחמד אבו-הנוד, אבו עלי מוסטפה, אחמד יאסין, מחמוד אבו-חליפה ועדנאן אל רול. בעקבות פעולות אלה נהפכו מסוקי האפאצ'י לאימתם של המחבלים ברצועת עזה ונהפכו שם נרדף לידה הארוכה של ישראל.

דולפין:

צוללות הדולפין של חיל הים הישראלי הן הצוללות המתקדמות של החיל, ונחשבות לאחד מסוגי הצוללות המתקדמות ביותר בעולם בהנעת דיזל-חשמל. החיל מפעיל שלוש צוללות דולפין, והן נבנו בגרמניה, בפיקוח צוותים של החיל. ההחלטה על בניית הצוללות בגרמניה התקבלה בעקבות מלחמת המפרץ (1991), במהלכה התברר כי גרמניה מכרה לעיראק נשק רב. כתוצאה מגילוי זה הסכימו הגרמנים לממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות ומכיוון שלארצות הברית אין יכולת ייצור של צוללות שאינן גרעיניות, הוחלט לבנות אותן בגרמניה. על פי פרסומים זרים, הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל.

מהירות: 20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
טווח: 8,000 מייל על פני הים, 420 מייל בצלילה (במהירות של 8 קשר)

חימוש: עשרה צינורות רב-תכליתיים, לשיגור טילי טורפדו, טילי הרפון וטילים אחרים. בעלת יכולת לשיגור טילים נגד מסוקים. בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו16 טורפדות.
צוות: 30 לוחמים, מתוכם 6 קצינים
דחי: 1,640 טון על פני הים, 1,900 טון בצלילה
מחיר: כ-550 מיליון דולר

עומק צלילה: 350 מטר. (בנוסף קים תא רטוב\יבש לשיגור צוללנים בעת צלילה)
שלוש צוללות הדולפין של חיל הים הן: אח"י דולפין, אח"י לויתן ואח"י תקומה.

גל:

צוללת גל, צוללת מדור שלישי, משמשת את חיל הים הישראלי החל משנות ה- 70. לחיל הים שלוש צוללות מדגם "גל" אשר נבנו בגרמניה בהתבסס על תכנון גרמני.

מהירות:
מהירות ציפה: 11

קשר.

מהירות צלילה: 17 קשר.
חימוש טילים:
טילי ים-ים הרפון מתוצרת מקדונאלד - דגלאס. ראש נפץ במשקל 227 ק"ג.
הטילים
משוגרים מצנורות הטורפדו.

טורפדו: 533 מ"מ, בעל התבייתות פאסיבית/אקטיבית. ראש נפץ 150 ק"ג.
אמצעי גילוי:
מכ"ם: מכ"ם חיפוש.

סונאר: Atlas Elektronik.
צוות: 32 אנשים.

דחי ציפה: 420 טון.

דחי צלילה: 600 טון.

דבורה:

ה"דבורה" היא ספינת סיור קלה של חיל הים הישראלי, המשמשת לפעילות בטחון שוטף וסיכול פעולות טרור ימיות.הספינה תוכנה ונבנתה על ידי התעשיה האווירית לישראל והצטרפה לחיל הים הישראלי בשנת 1988. היא נבנתה על-פי דגם ה"דבור" הישראלי והניסיון הרב שנצבר בשימוש בו, בייחוד למטרות לוחמה בטרור והגנה על החופים. הספינה ארוכה מן הדבור ב-2 מטרים, מהירותה גבוהה יותר והיא כוללת טכנולוגיות שליטה, בקרה, הנעה וגילוי מתקדמות יותר.בשנת 1996 נקלטה בחיל הים ספינה משופרת בשם "סופר דבורה" בעלת כושר תימרון ואלקטרוניקה מתקדמים יותר. מאוחר יותר היא שודרגה ל"סופר דבורה סימן 2" על ידי מפעל רמתא של התעשיה האווירית. ספינה זו נחשבת לאחת המתקדמות בעולם מסוגה.בשנת 2004 נקלטה בחיל הים "סופר דבורה סימן 3". הספינה כללה שיפורים בעיקר במערכת ההנעה המאפשרת תמרונים מהירים וחלקים יותר, וכן בבניית הספינה באופן מודולרי - דבר המאפשר התקנה של אמצעי לחימה ומערכות שונות לפי דרישות הלקוח, וכן שדרוג מתמיד של הספינה עם ההתפתחיות בתחום האלקטרוניקה, המכ"מים וכלי הנשק.כיום, ספינות אלה מהוות את עיקר עמוד השדרה של צי הבט"ש של חיל הים הישראלי ובהדרגה מחליפות את ספינות ה"דבור". ספינות אלה משרתות לצד ה"נחשול" ו"צרעה" שנועדו לבט"ש באזור החופים ולמרדפים בעומקי מים רדודים.

דבור:

דבור היא ספינת סיור קלה בשרות חיל הים הישראלי. תפקידה העיקרי הוא בט"ש ושמירה על חופי מדינת ישראל.הדבור הגיע לחיל הים הישראלי בשנות ה-70. מאז שנות השבעים עסקו הדבורים בהגנה שוטפת על חופי א"י. הדבורים השתתפו גם במלחמת יום הכיפורים וסיכלו עשרות התקפות מצד חיל הים המצרי בים האדום, לרבות התקפות קומנדו. הדיבורים אף טיבעו כלי שייט מצרים.אחרי המלחמה התמקדו הכלים בפטרולים לאורך חופי ישראל, מאחר ובאותה תקופה נעשו מספר רב של נסיונות חדירה של ארגוני טרור ומחבלים פלסטיניים דרך הים (רובן מכיוון לבנון). אחת החדירות הכואבות של המחבלים מלבנון הסתיימה בפיגוע כביש החוף ב-1978 שהיה אחד הגורמים למבצע ליטני וכן לשיפור כלי הבט"ש של חיל הים.במהלך שנות ה-80 הוחלט לשפר את את כושר העמידות של הדבור והוכנסו בו מספר שינויים ושיפורים אשר הגבירו את מהירותו וכושר תימרונו. עד היום סיכלו צוותי הדבורים ניסיונות רבים של פיגועים דרך הים והטביעו ספינות אוייב רבות.בעקבות הצלחת הדבור החלה התעשייה האווירית בתכנון ספינת הדבורה. הדבורה התבססה על התכנון והמבנה של הדבור, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות יותר (שו"ב, מנוע, מערכת הנעה, אמצעי לחימה, אלקטרוניקה). הדבורים והדבורות משרתים עד היום בהצלחה רבה בחיל הים הישראלי.

ארץ ייצור : ארצות הברית/ישראל

אנשי צוות : 6-9
מהירות: 29 קשר (מרבית), 21 קשר (ממוצעת)
דחי: 39 טון
חימוש
שני
תותחי אורליקון 20 מ"מ.
שני מקלעים בקוטר 12.7 מ"מ.
תותח ללא רטע קרל-גוסטב 84 מ"מ.

טורפדו MK46 - טילים נגד צוללות בעלי ראש נפץ 44 ק"ג.

פצצות עומק.

סער 5:

סער 5 היא ספינת הטילים החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הישראלי. הספינה מתאפיינת בכושר הישרדות גבוה במיוחד, ומצויידת במסוק סיור מתקדם מדגם עטלף. שייטת הסטי"לים של החיל, שייטת 3, מפעילה שלוש ספינות מדגם זה. הספינות נבנו על-ידי חברת נורת'אופ גרומן שיפ סיסטמס (לשעבר ליטון-אינגלס שיפבילדינג) בפסקגולה, מיסיסיפי, ארצות הברית.מפקד הספינה הוא קצין בדרגת סגן-אלוף (סא"ל). בשנת 1993 הושקה הספינה הראשונה מדגם זה, בשם אח"י (אוניית חיל הים) "אילת" (על שם המשחתת הישראלית שהוטבעה ב-1967). כשנה לאחריה הגיעה הספינה השניה, אח"י "להב". הספינה השלישית והאחרונה מדגם זה, בשם אח"י "חנית", הגיעה לנמל חיפה בשנת 1995.ספינות הסער 5 כוללות תכונות חמקנות מסוימות המקשות על כלי שיט ומטוסים אחרים לגלות אותם. בין שאר התכונות ניתן למנות את מערכת הפרירי-מסקר (Prairie-Masker), מערכת הנעה הבנויה על משככים כדי להפחית רעשים ותנודות, מערכת לקירור גזי המפלט של האוניה וכן חומרים סופגי קרינת מכ"ם. משך השהייה של אוניה בים עומד על 20 יום.
מערכת הנעה: שני
מנועי דיזל, בשילוב טורבינות גז
מהירות מרבית: 33 קשר (כ 61 קילומטר לשעה)
טווח: 3,500 מייל (במהירות ממוצעת של 17 קשר)

חימוש ים-ים: שמונה טילי הרפון מונחי מכ"ם, בעלי ראש נפץ במשקל 230 ק"ג
חימוש נ"מ: טילי ברק (פיתוח ישראלי), להשמדת טילים תוקפים או מטרות אוויריות

תותחים: תותח וולקן ימי מונחה (Phalanx)

חימוש נגד צוללות (נצ"ל): סונאר קוער, וטילי טורפדו MK32.

אמצעי-נגד: 3 משגרי "מוץ" מתכתי ונורי אינפרא אדום מתוצרת רפא"ל. פיתיון טורפדו נגרר מסוג ATC-1 מתוצרת רפא"ל.

לוחמה אלקטרונית (ל"א): 2 מערכות של רפא"ל דגם 1010, מערכת של אלישרא מדגם NS9005, חוסמים.
צוות: 64 לוחמים, מתוכם 16 קצינים
צוות אוויר: 10 לוחמים, מתוכם 4 אנשי צוות-אוויר
דחי: 1,075 טון במצב רגיל, 1,295 טון במצב מלא

פופאיי:

טיל פופאי הוא טיל אוויר-קרקע מונחה-טלוויזיה ישראלי, פיתוח של חברת רפאל. הטיל נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר זרים, כולל של ארצות הברית (תחת השם AGM-142).זהו טיל גדול למדי: אורכו 480 ס"מ, רוחבו בעת טיסה הוא 2 מטר ומשקלו הוא 1380 ק"ג. הטיל מסוגל לפגוע במטרות בטווח של 110 ק"מ. הטיל משוגר ממטוס קרב ומונחה על־ידי מצלמה המותקנת בראשו. כך, הבקר/נווט/טייס מכוון את הטיל למטרה בדיוק רב מאוד. במלחמת עיראק (2003) השתמשו הכוחות האמריקנים בטיל זה מספר פעמים.הטיל פותח בשנות ה־80 ברפא"ל ונכנס לשירות חיל האוויר הישראלי כבר ב-1985. ב-1989 נרכש הטיל על ידי חיל האוויר האמריקני ובין השאר הותאם לנשיאה במפציצי בי-52 הכבדים.

מטול
B-300 שיפון:

ה-B-300, או בגרסתו המשופרת שיפון, הוא מטול אישי לרקטות נ"ט (נגד טנקים) ורקטות נגד ביצורים,שפותח ויוצר על ידי תע"ש. ה-B-300 משרת היום בחיל הנחתים האמריקני תחת גרסה משודרגת בשם SMAW ואילו השיפון נכנס לשירות בצה"ל בשנת 2000. למרות שהרקטות הן דורות מתמשכים, תכנון המטול של כל דגם שונה באופן מהותי.ה-B-300 פותח בתע"ש בעקבות הלקחים שהפיק צה"ל ממלחמת יום הכיפורים ואחר כך ממבצע שלום הגליל. במלחמות אלה הבין צה"ל את כוחם הרב של גייסות רווי נשק נ"ט בבלימת מערכי שריון והסתערויות טנקים והחליט שעליו לצייד את חיל הרגלים הישראלי בנשק נ"ט אישי.בצה"ל בחנו שתי אלטרנטיבות:
שימוש במטולי ורקטות ה
RPG-7 שהיו נפוצות, זולות ופשוטות ביותר להפעלה, אך לא מדויקות ביותר כנגד מטרות נעות בטווחים של למעלה מ-200 מטר.
שימוש בטילי נ"ט מונחים שהיו יעילים, מדויקים וקטלניים אך יקרים ביותר ומסובכים לתפעול. לבסוף החליטו בצה"ל שיש צורך בנשקי נ"ט משני הסוגים: טילי נ"ט מונחים כנגד טנקי מערכה שמסוגלים לחדור כל שריון ולפגוע במטרה באופן מדויק, ומנגד - נשק נ"ט זול והמוני שישמש כסיוע כבד לחי"ר ויהיה יעיל כנגד מבנים ומטרות שריון.ה-RPG-7 נבחן כנשק נ"ט אישי וזול אך נפסל בגלל חוסר דיוק כנגד מטרות נעות בטווחים גדולים. למרות זאת, בגלל תפוצתו הרבה והעובדה שמאות מטולים ואלפי רקטות נלקחו שלל במלחמות ישראל והפשיטות על קיני ארגוני הטרור הערביים, הוא נכנס לשימוש ביחידות צה"ל השונות. בנוסף רכשה ישראל מהאמריקאים את רקטת ה-M72 LAW שנורתה ממשגר חד-פעמי. חסרונן העיקרי של רקטות הלאו הוא כושר חדירת השריון הנמוך שלהם.

פיתון 5:

פיתון 5 הוא טיל אוויר-אוויר תוצרת רפא"ל שהוצג ביוני 2004, מהמתקדמים בעולם בעת הצגתו. חיל האוויר הישראלי החל להצטייד בטיל החדש.
טווח: 20
ק"מ

משקל: 103.6 ק"ג

אורך: 3.906 מ‘
מוטת כנפים: 604 מ"מ

קוטר: 160 מ"מ
בין

מעלותיו:

"ספרה מלאה" (Full Sphere Capability) - הטיל יכול להינעל על כל מטרה הנמצאת בטווח המתאים, כולל על מטרות הנמצאות מאחורי המטוס.
עמידות ללוחמה אלקטרונית, תמרונים ואמצעי הסחה.
יכולת נעילה על מטרה גם לאחר שיגור הטיל (LOAL: Lock On After Launch).

חיישן קירבה לפיצוץ בסמוך למטרה.
מערכת ניווט אינרציאלית (INS: Inertial Navigation System).

רכישת מטרות יעילה גם במצבי מזג אוויר קשים.

חץ:

החץ הוא כינוי למערכת נגד טילים בליסטיים, אשר פותחה בישראל בסיוע מימון אמריקני. המערכת מורכבת ממספר רכיבים: מערכת ניהול ירי - "אתרוג זהב", מרכז בקרת המשגרים – "אגוז חום", מכ"ם יחודי - "אורן ירוק" משגר טילים והטיל.תחילתו של הפרויקט בבקשת ישראל מארצותהברית להשתתף בפרויקט "מלחמתהכוכבים", של הנשיא האמריקני רונלדרייגן. בשנת 1985, נחתם מזכר הבנה בין ממשלות ארצות הברית וישראל. שנה לאחר מכן, נקבעה מערכת טיל נגד טילים בליסטיים, מתאימה לחלק הישראלי בתוכנית, כאשר ארצות הברית משתתפת ב־80 אחוז מעלות הפיתוח של הפרויקט. מהצד הישראלי נוהל פיתוח המערכת בידי מנהלתחומה אשר במפא"ת.בעקבות מספר ניסויים מוצלחים ב"חץ 1" (ספטמבר 1992, 1993, ובקיץ 1994) הוכחה הטכנולוגיה של החץ כמוצלחת. בשנים 1995 עד 2003 בוצעו 10 ניסויים ב"חץ 2". ה"חץ 2" הוא אותו הטיל, אשר שופרו בו יכולות רבות, כמו הטווח, הגובה, זמני התגובה, והניידות. ב־5 בינואר 2003, נערך ניסוי מטחים, בו שוגרו 4 טילים.בניסויים היחידים בחץ כנגד טילי סקאד אמיתיים, שנערכו בארצות הברית ב־29 ביולי2004, בניסוי הראשון הצליח טיל החץ ליירט לראשונה טיל סקאד חמוש ששוגר לעברו מלב ים ממרחק של מאות קילומטרים. כל מרכיבי המערכת תפקדו בניסוי זה בצורה מלאה, אך בניסוי השני כשל טיל החץ ביירוט. בניסוי השני, שנערך בקליפורניה בטיל סקאד מדגם מתפצל, ששוגר ממטוס, הצליח החץ להבחין בין הראש הקרבי של הטיל לבין גופו. ואולם, תקלה בשלב היירוט הסופי של הטיל מנעה את הצלחת הניסוי. כשלון זה לא הרתיע את מנהלי הפרויקט, שטענו שמדובר בליקוי קטן ובר תיקון.ניסוי החץ האחרון בוצע ב-2.12.05. החץ שוגר בשעה 10:30 בבוקר ויירט את טיל המטרה "אנקור שחור" אל מול חופי בסיס פלמחים. הניסוי הוכתר בהצלחה ובדק את יכולות המערכת אל מול איומים הדומים לאיום האיראני. הניסוי בוצע בגרסת המערכת החדשה של החץ, "בלוק 3", המשפרת משמעותית את מעטפת הביצועים של הטיל ומאפשרת לו התמודדות טובה יותר אל מול מטחים צפופים של טילים.

הוק:

הוק(MIM-23 Hawk) (באנגלית ראשי תיבות של: HAWK - Homing All the Way Killer) היא מערכת הגנה אווירית של טילי קרקע-אוויר חצי אקטיביים ליירוט כלי טיס בטווחים בינוניים, בגובה נמוך עד בינוני, מתוצרת חברת "ריית'און" בארצות הברית .טיל ההוק הוא טיל חצי אקטיבי בזה שאין לו מכם עקיבה עצמאי משלו המשדר וקולט אותות החוזרים מן המטרה. למערכת ההוק יש מכם מעקב קרקעי ה"מאיר" את המטרה בגלי רדיו, ההדים החוזרים מן המטרה נקלטים במקלט הטיל ולפי המאפיינים השונים של ההד, הטיל מתביית על המטרה, עוקב אחריה, ומתקדם לעברה עד להשמדתה.פיתוח ולימוד הנושא של טילים מסוג ההוק החל למעשה בצבא ארצות הברית בשנת 1952, ניסוי ראשון של טיל ההוק היה ביוני 1956, המערכת הושלמה בשנת 1957, המערכת הופעל לראשונה בצבא ארצות הברית באוגוסט 1959. המערכת נפרשה בתנאי שדה על ידי חיל הנחתים האמריקני בשנת 1960.השימוש במערכת הגנה אוירית זו היה ברוב מדינות נאט"ו יפן ועוד מדינות השייכות למערב וביניהם ישראל 1965.במהלך שנות השבעים זכה ההוק למגוון שדרוגים ושיפורים וסוללות הוק נמכרו אף לאיראן, בתקופה בה שלט השאח הפרסי הפרו-מערבי. אחרי נפילת השאח, הפסיקה ארצות הברית לספק מערכות נשק לאיראנים וכתוצאה מכך הצבא האיראני נאלץ להסתפק בסוללות ההוק המיושנות, בטילי נ"מ סובייטים ובאלתורים מקומיים המבוססים על מערכת ההוק.גם בשנות ה 80 ובשנות ה 90 הוכנסו שיפורים נרחבים לסוללת ההוק ולטילי ההוק.

M4:

רובה ה-M4 הוא רובה שפותח כגרסאת קרבין של רובה M16A2 האמריקני. הרובה פותח במרץ 1994 על ידי חברת קולט האמריקנית. הנשק יועד במקור לשימוש כוחות מיוחדים, ותוכנן כך שיהיה ניתן להתקין עליו מגוון רב של עזרים טקטיים: החל בידית הסתערות ופנס, עבור מגוון של כוונות מתקדמות וכלה במטול רימונים40 מ"מ מדגם M203. בנוסף, הקנה הוחלף בקנה מקוצר יותר (בגלל הצורך לתמרן במרחבים צרים בלוחמה בשטח בנוי) אך ירה תחמושת חזקה יותר. הנשק הוכיח את עצמו ככלי נשק יעיל ומגוון, ועד מהרה אומץ לשימוש גם על ידי כוחות חיל רגלים רגילים. ה-M4 קרבין מגיע בשני דגמים: M4 עם ידית נשיאה ("גשר") קבועה והדגם המתקדם יותר: M4A1 עם מסילת פיקטיני במקום ידית נשיאה (ידוע בצה"ל כ-"פלאט-טופ").רובה ה-M4 קרבין נמצא בשירות צה"ל החל משנת 2000 ונקרא על ידי רוב החיילים "מקוצר". ה-M4 מחליף את דגמי M-16 הישנים והארוכים מדגמי A2 ו-A3 וכיום הוא משמש כנשק העיקרי של היחידות המיוחדות, יחידות החי"ר והשריון(שכיום משתמש ב"מנוסרים" (קנה יותר קצר) כמו כן בהנדסה ויחידות מובחרות של חילות השדה.

תבור:

תבור ‎TAR-21 הוא רובהסער מודרני מתוצרת התעשייההצבאית, שנועד להיות רובה הסער של צה"ל בשנות ה-2000.

"תבור" - (‎Tavor Assault Rifle TAR-21), רובה סער ‎21 (על-שם המאה ה-‎21)
משקל כולל מחסנית - ‎3.5 ק"ג
אורך - ‎72 ס"מ
אורך קנה - ‎46 ס"מ
קצב אש - ‎900-750 כדורים בדקה
כוונות - כוונת בסיסית היא כוונת השלכה MARS "נקודה אדומה" עם ציין לייזר, כוונות ברזל לגיבוי, אפשרות להתקנת כוונות אופטיות מתקדמות ואמצעי ראיית לילה
מחסניות - M16 דגם נאט"ו וכן מחסנית יעודית

מיקרו

תבור" - גרסה של התבור ליחידות מיוחדות
משקל (ערוך לקרב): 3 ק"ג
אורך: 590 מ"מ
אורך קנה: 330 מ"מ
תחמושת: 5.56 מ"מ נאט"ו ו-9 מ"מ פראבלום
קצב אש: 700-1,000 כדורים לדקה
מהירות לוע: 840 מטר לשניה
תוספות: מתאם למחסניות, ידית הסתערות, מתפס למשתיק קול

מחבט:
"מחבט" הוא מערכת נ"מ מתנייעת מתוצרת התעשייה האווירית לישראל המבוססת על ה M-163 SPAA האמריקני ונמצאת בשירות צה"ל .
ה"מחבט" מבוסס על תובת נגמ"ש M-113 ומערכות הנשק שלו כוללות תותח אוטומטי מדגם M61 וולקן 6-קני בקוטר 20 מ"מ בעל קצב אש גבוה וכן משגר טילים המכיל 4 טילי סטינגר מוכנים לירי. בנוסף, הגרסה הישראלית כוללת מערכות איתור ועקיבה מתקדמות, אמצעי ראיית לילה, כוונות וכן יכולת להתחבר למכ"ם אזורי המתנייע גם הוא- ה"רמית".
שם מלא: "מחבט" M-163
תפקיד: מערכת נ"מ מתנייעת כנגד כלי תעופה מנמיכי טיס.
מרכב: תובת נגמ"ש M-113.
מבוסס על: M-163 SPAA.
צוות: 3 מפעילים.
חימוש:
תותח אוטומטי M61 וולקן 6-קני 20 מ"מ
משגר טילי נ"מ סטינגר המכיל 4 קני שיגור
תחמושת:
1,800 פגזים לוולקן.
8 טילי סטינגר.
ביצועים:
תותח הוולקן: טווח - 3.5 ק"מ
טיל הסטינגר: מהירות - 2 מאך, טווח- עד 5 ק"מ, גובה - עד 15 אלף רגל
משקל: 12,000 ק"ג.

סטינגר:
סטינגר (FIM-92 Stinger) הוא טיל כתף נגד מטוסים, מתוצרת חברת רייתאון האמריקנית. הטיל מונחה אינפרה אדום (חום), הטווח המירבי שלו 4.8 ק"מ וטווח הגובה שלו הוא 180 עד 3,800 מטר. פותחה גם גירסה אווירית של הטיל, לשיגור ממסוקים.
אורכו כ-1.5 מטר, קוטרו 70 מ"מ, משקלו כ-10 ק"ג, מהירותו המירבית 2.2 מאך (כ-2,260 קמ"ש) ומחירו כ-100 אלף דולר.
הטיל נמכר לצבאות רבים בכל העולם, לרבות ארצות הברית, בריטניה וישראל.
הטיל נכנס לשירות מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 כטיל כתף נגד מטוסים.
התעשייה האווירית הישראלית פיתחה מערכת נ"מ ניידת, בשם מחבט. המערכת כוללת נגמ"ש M163 עם תותח M61 וולקן (תותח נ"מ מונחה בקוטר 20 מ"מ) ומשגר לארבעה טילי סטינגר. המחבט נכנס לשירות מערך הנ"מ בשנת 1998.

פטריוט:
פטריוט (MIM-104 Patriot) הינה מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים שיוצרה על ידי חברת ריית'און בארצות הברית. במערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי מכונה המערכת "יהלום".
מערכת הפטריוט נהגתה בשנות השישים ופותחה מ-1976 כמערכת נגד מטוסים, והותאמה ב-1988 נגד טילים בליסטיים. מערכת הפטריוט התפרסמה לאחר השימוש הרב בה במלחמת המפרץ. במלחמה זו מינואר ועד פברואר 1991 נפרסו סוללות פטריוט של צבא ארצות הברית בערב הסעודית ובישראל. מערכת הפטריוט הוכיחה את יעילותה הפסיכולוגית במהלך מלחמת המפרץ, אם כי יעילותה המעשית הייתה נמוכה למדי אם בכלל.
מערכת הפטריוט נבנתה סביב משגר מוביל הנושא 32 טילים. אורכו של כל טיל 5.31 מטרים, משקלו 900 ק"ג והוא נע במהירות של 5 מאך. הטילים נישאים בקבוצות של 4 במיכל M-901; התובלה מסופקת על ידי M-860 סמיטריילר. יחד עם הטילים בנפרד קרון מסיע את תחנת הבקרה MSQ-104.
מערכת הפטריוט מסוגלת ליירט כלי טיס עויינים מטווח של כ-120 ק"מ וטילים מטווח של כ-60 ק"מ וכן מצויידת במערכת זע"ט לזיהוי מטרות ידידותיות ועויינות ואף במערכת למניעת שיגור טילים בשוגג לעבר מטרות ידידותיות. מכ"ם הפטריוט מדגם AN/MPQ-53 מצוייד באמצעי התמודדות כנגד לוחמה אלקטרונית (נ"לא או ECCM - Electronic Counter Counter Measures) מתקדמים.
מערכת הפטריוט נמכרה לישראל, גרמניה, ספרד, יפן, הולנד ובלגיה.

לוחמה ביולוגית :
לוחמה ביולוגית היא שימוש באורגניזם כלשהו (חיידק או נגיף או גורם מחלה אחר) או רעלן המצוי בטבע, כנשק במלחמה.
לוחמה ביולוגית מעוררת דאגה ברחבי העולם כיוון שהיא יכולה לגרום למותם של אלפים ואולי אף מיליונים. נשק ביולוגי, בניגוד לסוגים אחרים של נשק לא קונבנציונלי (נשק כימי או נשק גרעיני) אינו פוגע מיידית. נשק ביולוגי הוא בעייתי כנשק אסטרטגי כיוון שלא ניתן למנוע את התפשטותו לבעלות ברית, ואולי אף לתוקף עצמו.
שימוש בפגרים וגופות, במיוחד בגופתיהם של מי שנפטר ממחלה היה נפוץ בלוחמת מצור עוד מהעת העתיקה. המקרה הידוע האחרון של שימוש בגופות של קורבנות מגפות ללוחמה ביולוגית התרחש ב-1710, כאשר הצבא הרוסי תקף את השבדים באמצעות השלכת גופות של נגועים במגפה על חומות העיר ריבל.
שימוש ממחלות תועד גם בצפון ודרום אמריקה, שם חולקו אביזרים מזוהמיםבאבעבועות שחורות לאוכלוסייה המקומית. פרנסיסקו פיזארו חילק בגדים המזוהמים באבעבועות שחורות לאנשי דרום אמריקה במאה ה-15, הרנן קורטז הדביק את האוכלוסייה האצטקית בתחילת המאה ה-16, ג'פרי אמהרסט חילק שמיכות נגועות באבעבועות שחורות לילידים האמריקאיים אוהדי צרפת בעת המלחמה של הצרפתים והאינדיאנים באנגלים.
במהלך מלחמת סין-יפן השנייה ומלחמת העולם השנייה, יחידה 731 של צבא האימפריה יפנית ביצעה ניסויים באלפי בני אדם, רובם סינים, אך גם שבויי מלחמה אמריקניים, בריטיים ורוסים. במערכות צבאיות השתמש הצבא היפני בנשק ביולוגי כנגד חיילים סינים ואזרחים, ומספר ההרוגים נאמד ב 200,000 עד 300,000 הרוגים. לאחר המלחמה רכשה ארצות הברית את המידע שפותח על ידי היפנים, על ידי תשלום כספים ומתן הטבות למפקדי יחידה 731.
מחקר שבוצע על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה זיהם אי סקוטי בגחלת למשך 48 שנים.
מחקר רב בלוחמה ביולוגית בוצע על ידי ארצות הברית וברית המועצות במהלך המלחמה הקרה, אם כי מעריכים שלא נעשה שימוש בנשק כזה. ישנם דיווחים כי צבא ארצות הברית פיתח נבגי גחלת במתקן לפיתוח נשק כימי וביולוגי ביוטה לפחות עד 1992. בכל אופן, ארצות הברית מחזיקה במדיניות מוצהרת של אי שימוש בנשק ביולוגי בכל נסיבה שהיא.
תאוריות קונספירציה למיניהן טוענות כי מגפות רבות שפרצו בעולם, מקורן בניסויים ובמחקרים בנשק ביולוגי אשר השתבשו. אחת התאוריות בדבר פרוץ מגפת האיידס טוענת כי הנגיף חמק בשנות ה-60 ממעבדה של סוכנות הביון המרכזית [1]. אין הוכחה לאף אחת מתאוריות אלה.

נשק כימי:
נשק כימי הוא נשק להשמדה המונית, שבו נעשה שימוש בכימיקלים לא כבחומרי נפץ, אלא כבאמצעים להרעלת הקורבן מתוך מטרה לפצוע ,להביאו לאי יכולת לחימה או להמיתו.
השימוש הראשון בנשק כימי נעשה בקרב איפר (1915) במלחמת העולם הראשונה על ידי הגרמנים. אומנם מספר הנפגעים מנשק כימי במלחמה זו לא היה גבוה (יחסית למספר הנפגעים מנשק קונבנציונאלי), אך יצא לו מוניטין של נשק מפחיד ואכזרי. הבעיה העיקרית במיגון נגד הנשק - קשה להגן על כל הגוף ומספיק שיש פגיעה קטנה על מנת לגרום למוות.
קיימים שני סוגים עיקריים של חומרי לחימה כימיים:
חל"כ עצבים – גז הפוגע במערכת העצבים (סארין, למשל), בדרך כלל חוסם את הסינפסה שהיא המעבר בין שני תאי עצב. נפגע מגז עצבים מאבד שליטה על שרירי גופו, מפרכס, מזיע ומאבד שליטה על סוגרים. פעולתו של גז עצבים מהירה יחסית. סיבת המוות היא בדרך כלל דום נשימה או דום לב. רוב גזי העצבים חודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, ולכן מסכת אב"כ יעילה נגדם.
חל"כ כווייה - חומר, בדך כלל רסס נוזלי, שגורם לכוויות במגע עם העור. הכוויות אינן כוויות חום אלא כוויות כימיות. חל"כ זה עלול להביא מוות אם נשאף לריאות וגורם לבצקת ריאות. טיפול בחל"כ כוויות הנו טיפול תומך. ניתן להימנע מפגיעת חל"כ כוויות על ידי שהייה בחדר סגור, או לבישת בגדים מיוחדים.
גז מדמיע הוא סוג של נשק כימי, אם כי הוא איננו הורג. רוב בקבוקוני הגז המדמיע הנמכרים לשימוש פרטי לא מכילים גז מדמיע אלא תרסיס פלפל חריף.
כיום ניתן לחמש בראשי קרב כימיים טילים ופגזים ולירות אותם ממגוון רחב של כלי נשק כמו: תותחים, רימונים, טילי קרקע-קרקע ועוד.
יעילות הנשק הכימי במלחמה הנה מוגבלת, גם כנגד אזרחים. עיקר כוחו בפאניקה שהוא גורם אם מתבצע שימוש בו כנגד אוכלוסייה אזרחית. דרכי התגוננות מפני נשק כימי ידועות וקלות לביצוע. טווח השפעתו קטן ומושפע ממזג האוויר ופני השטח.
נשק כימי נחשב לנשק לא קונבנציונלי - נשק להשמדה המונית, שהשימוש בו אסור. חרף זאת נעשה בו שימוש לעתים רחוקות, על-ידי שליטים חסרי מעצורים: הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני השתמש בנשק כימי בפלישתו לאתיופיה, גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, עשה בו שימוש במלחמתו בתימן וסדאם חוסיין, שליט עיראק, השתמש בנשק כימי במלחמתו בכורדים שבצפון ארצו.

נשק גרעיני:
נשק גרעיני הינו נשק בעל כוח הרס רב ביותר, השואב את עוצמתו מתהליכים גרעיניים המתחוללים בתוכו. נשק זה כולל סוגים אחדים של פצצות.
ראשיתו של הנשק הגרעיני במלחמת העולם השנייה, שבמהלכה עסקו גרמניה, האימפריה היפנית וארצות הברית בפיתוח נשק כזה. רק מאמצי הפיתוח של ארצות הברית, שנעשו במסגרת שכונתה "פרויקט מנהטן", הבשילו לכדי נשק גרעיני, בצורה של ארבע פצצות ביקוע גרעיני ("פצצות אטום"), ששתיים מהן הוטלו על יפן. האחת על הירושימה ב־6 באוגוסט1945 והשנייה על נגסאקי שלושה ימים לאחר מכן. מאז לא הופעל יותר נשק גרעיני במלחמה.
בפצצת ביקוע מופקת האנרגיה הגרעינית בתהליך שרשרת של ביקוע גרעיני שבו גרעין כבד מתפרק לשני גרעינים קטנים יותר תוך שחרור אנרגיה ונייטרונים שגורמים להתפרקות של גרעינים אחרים. אנרגיה רבה יותר, שפירושה עוצמת הרס גדולה יותר, מופקת בהיתוך גרעיני (Nuclear fusion), שהוא הבסיס לפצצת מימן. עוצמת ההרס של פצצת המימן הראשונה, שפוצצה ארצות הברית בניסוי שנערך ב־1 בנובמבר1952, הגיעה ל־10 מגטון, פי 700 מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה.
פצצת נייטרון היא דגם נוסף של נשק גרעיני, שבו נגרם ההרס כתוצאה מפליטה של נייטרונים בעלי אנרגיה גבוהה מאוד.
סוג אחרון של נשק גרעיני הוא זה הקרוי "פצצה מלוכלכת". להבדיל מהסוגים הקודמים, שבהם נגרם הנזק כתוצאה מפליטת כמות עצומה של אנרגיה תרמית, פצצה מלוכלכת היא חומר רדיואקטיבי, שנוצר בכור גרעיני, ונזקו נובע מהזיהום הסביבתי החריף שהוא גורם עקב הקרינה הנפלטת ממנו.
שיגור על ידי טילים - לטווח קצר, בינוני וארוך (כולל בין יבשתי). מסלול הטיל יכול להיות בליסטי, כלומר האצה באמצעות רקטה ומעוף של קליע, או טיסה כטיל שיוט.
השלכת הפצצה ממטוס.
פגזי מרגמה.
פצצת מזוודה גרעינית - ניתן להעבירה ברכב, או ידנית, לנקודת יעד הפיצוץ.
מוקש גרעיני - שיטה שהייתה אמורה למנוע את הפלישה של מדינות ברית ורשה למערב גרמניה ולשאר מדינות מערב אירופה.

תותח M109:
"רוכב". שיפור הM109 האמריקאי. קצב אש של 4 פגזים לדקה. 6 אנשי צוות + מפקד. מהירות 56 קמ"ש. אפשרות למקלע Browning 0.3 או מא"ג על צריחון מפקד צוות. טווח עד 19.4 ק"מ עם סוגי התחמושת הקיימים בארץ. בשימוש בצה"ל בגדודי מילואים בלבד. השתתף במלחמת שלום הגליל, ובמבצעי צה"ל בלבנון בשנות ה-90 כולל דין וחשבון וענבי זעם.
M109AL משודרג "דוהר". שיפור של ה"רוכב" שנכנס לשירות צה"ל בתיחלת שנות ה- 90 ומאז החליף את כל התותחים בשירות סדיר. בעל מערכות של הגנה מאב"כ ושריפות לשיפור שרידות אנשי הצוות. עם אפשרות למקלע נוסף בצריחון טען. טווח עד 19.4 ק"מ ועד 29 ק"מ עם תחמושת לטווח ארוך. השיפור העיקרי הוא במערכת ניווט וכינון עצמאי, וחיבור למערכת ה-GPS. השתתף במבצעי צה"ל בלבנון בשנות ה-90 כולל דין וחשבון וענבי זעם ומשתתף בבטחון השוטף בגבולה הצפונה של מדינת ישראל.
M109AL משודרג "דורס". השיפור האחרון של סדרת ה-M-109 בצה"ל. מדובר ב"רוכב" משופר עם מערכת איכון ובקרת אש מתקדמת. שיפורים נוספים הם מערכת ניווט עצמאית, מחשב פיקוד על בסיס ווינדוס 2000 הכולל מפת קרב מגוונות ומחשב בקרה המבצע מעקב ובקורת אחרי התפעול הלוגיסטי של הכלי (בקרת מלאי). חיל התותחנים הישראלי החל להצטייד ב"דורס" בשנת 2004, אך כיום יצא מן הגדודים ועבר לשימוש בגדודי המילואים.

יסעור:
יסעור הוא כינויו בחיל האוויר הישראלי של המסוק סיקורסקי CH-53, שהוא מסוק התובלה הכבד ביותר במערב, מתוצרת ארצות הברית.
המסוק פותח עפ"י דרישות חיל הנחתים האמריקני, ונושאות המסוקים של הצי. הוא טס לראשונה בשנת 1964, נכנס לשירות בשנת 1966, והשתתף במלחמת וייטנאם. ליסעור שני מנועי סילון, רוטור ראשי בעל שישה להבים, רוטור אחורי בעל ארבעה להבים, והוא יכול לשאת בבטנו עד 55 לוחמים או שני כלי רכב. הוא יכול לשאת מטען חיצוני במשקל של 9 טון. בזמן טיסה ישנם שלושה אנשי צוות במסוק: הקברניט שמבצע את מלאכת ההטסה, טייס המשנה שבעבר היה מנווט בעזרת מפות - אך כיום עוזר לקברניט במלאכת ההטסה, והמכונאי המוטס שאחראי על מערכות מוטסות ולכל מה שקורה בבטן המטוס ומדווח על כך לטייסים.
מהירותו המירבית היא 300 קמ"ש, טווח הטיסה שלו הוא 1640 ק"מ, ומשקלו המירבי הוא 19 טון.
את מסוק היסעור רכשו מדינות מעטות בלבד ובהן ישראל, גרמניה, יפן, איראן, ארצות הברית ואוסטריה. רק לישראל, ארצות הברית וגרמניה יש צי גדול, לכל שאר המדינות יש מספר קטן של מסוקים וחלקם אף לא בשימוש.
בשנת 1981 נכנס לשירות בצבא ארצות הברית דגם של המסוק המאופיין בשלושה מנועים, ברוטור ראשי בעל שבעה להבים וברוטור אחורי מוגדל.
את מסוק היסעור רכשה ישראל בשנת 1969 וכיום ישנן שתי טייסות יסעורים. כאשר מגיע טייס צעיר לטייסת הוא עובר סדרת הכשרות שנמשכות בין שנה לשנתיים, ומכשירות אותו למקצועו העתידי כקברניט.
מסוק היסעור משמש לפינוי, חילוץ והובלת כוחות. יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669) עושה שימוש רב במסוקי היסעור.
הישג יוצא דופן של מסוק היסעור הוא מבצע תרנגול 53 שנערך במהלך מלחמת ההתשה, ובו נחטף ממצרים, ב-26 בדצמבר 1969, מתקן מכ"ם, שמשקלו עלה על מגבלות המטען המירבי של היסעור.
אף שהמסוק משמש לתובלה של חיילים, הוסבה בסוף 2001 מערכת ישראלית ראשונה מסוגה בעולם של טיל קרקע-קרקע מונחה לייזר "נמרוד", לצורך הגנה על המסוק מאיומים קרקעיים ואוויריים. המסוק יכול לשאת שמונה טילים כאלו, שהטווח שלהם הוא 20 ק"מ, במקום מיכלי הדלק הנתיקים.
מסוקי היסעור של חיל האוויר הישראלי, שעברו השבחה טכנולוגית, מכונים "יסעור 2000".

UH-60 בלק הוק:
UH-60 בלק הוק (S-70) - מסוק סער בינוני, מתוצרת חברת סיקורסקי האמריקנית. נמצא בשירות צבאות רבים, ומשמש כמסוק הסער העיקרי של

YEHUDAF16 · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: May 14, 2006 הודעות: 840

וואו איזה השקעה של אשכול
יפה מאוד
בקשר לתבור משהו שאולי לא ידעתם
התבור הוא בעצם אמ 16 שישראל המציאה מחדש
רק שהסדר חלקים בו הפוך
באמ 16 בית הקליע הוא באמצע והכת מאחורה

ובתבור בית הקליע מאחורה והוא משמש בעצם ככת
ולכן בתבור חוץ מהקת שאר הרובה זה בעצם קנה ארוך

DaBrain

תודה רבה! כבוד על ההשקעה

RoN-212 · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 14/10/2005 הודעות: 2879

איזה יופי..

כל הכבוד על ההשקעה.. מחיאות כפיים

רון.

רון אטיאס.
תשאף - תגיע מחייך

FighterJet · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Jul 04, 2006 הודעות: 162

אחי מה אני יכול לומר השקעה לא נורמאלית (ככה אתה גם מכין\הכנת (לא יודע מה הגיל) עבודות לבית ספר? צוחק

פשוט סיקורים מעולים כל הכבוד!

RoN-212 · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 14/10/2005 הודעות: 2879

חח נכון..

ואם אפשר לתקן אותך רק שתידע לפעם הבאה..

.."אחי מה אני יכול לומר השקעה לא נורמאלית.."

אז לפעם הבאה זה ככה.."אחי מה אני יכול לומר השקעה לא נורמלית"

שמח מאד

רון.

רון אטיאס.
תשאף - תגיע מחייך

AttractioN

חחח תודה על התגובות אחים שלי!!

FighterJet אם רצית לדעת הגיל שלי אז אני בן 16 חח

קורץ

101Falcon

אתה רוצה להגיד לי שאתה כתבת את זה? המום

**sagid**

תודה רבה על הסקירה מר. ירוק

BlaZe

כל הכבוד ממש יפה

RoN-212 · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 14/10/2005 הודעות: 2879

falcon-f-16c ,

אכן inc כתב את זה

הוא עשה השקעה רצינית

שוב אני אומר כל הכבוד..

רון.

רון אטיאס.
תשאף - תגיע מחייך

AttractioN

חחחחח יווו עוד פעם זה עם השאלות שלו

falcon-f-16c עשה טובה שמור את השאלות שלך לפסח סימן קריאה

**************************************************************************

תודה על התגובות אחים שלי!

69iAF~Bar · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: 05/06/2005 הודעות: 499

סתם כמה תיקונים
FALCON זה נץ ולא בז
EAGLE זה נשר ולא עיט
אה ושמת תמונה של דגם של רעם
אבל אחלה עבודה,מאיפה כל המידע?

**Eagle_King**

69iAF~Bar, אתה יודע לא צריך להיות ממש קטנוני בקשר למה שהוא טעה קצת פירגון.
אחלה מידע ונראה לי שהבאת את כל המידע מהספרים או מהאינטרנט.

בן קלי.
צוות ניהול ראשי פריפלייט.

101Falcon

ברור מה חשבת שהוא יודע את כל זה כידע כללי?!
Inc, בקשר אליך, אתה בדרן אני רואה....
חוץ מזה, יפה על ההשקעה, אחלה סיקורים...