סיפורי תעופה ממבט אישי

lior_678

שלום לכולם וערב טוב!
רציתי לשתף במקרה שקרה לי לפני כ9 שנים, בגיל 5.
אם כבר, כל אחד מכם שיש לו סיפור תעופתי נוסף יוכל לשתף פה.
אז בלי הרבה דיבורים והסברים נעבור לסיפור:

בחודש אפריל שנת 2002 טסנו אני אבי ואמי לארה"ב בדרך לחתונה של דוד שלי.
אני זוכר את ההתחלה, סביבות השעה 3 בצהריים אנחנו עולים למטוס של חברת סוויסאיר כזכור לי בטרמינל 1 בדרך לציריך שבשוויץ, ומשם טיסה ישירה לבוסטון.
הגענו לשיוט, אני זוכר את אמא שלי נכנסת איתי לקוקפיט, מדברת צרפתית עם הטייסים ואני מנסה להבין בדיוק מה הולך מזה כל השעונים האלה, אכן - מאז נכנס לי לראש עולם התעופה והתחביב החדש שלי עד היום.
נחתנו בשלום, עלינו על הטיסה לארה"ב - שוב פעם טיסת סוויס הפעם בשעות הערב, אחרי מס' שעות של טיסה אנחנו מעל האוקיינוס בדרך לבוסטון.
התקרבנו לחופי ארה"ב, הם עדיין אינם באופק אבל אני זוכר את העננות שהסתירה את הים, ומערבולות אוויר ניראות לעין.
אני מנסה להירדם בחלק האחרון של הטיסה, כדי לצבור כח לספר חוויות לבן דוד שהגיע בטיסת אלעל ישר לארה"ב. לפתע אני שומע את כולם צורחים במטוס, הוא מתחיל לרעוד.
הרגשתי נפילה חזקה, להזכירכם אני רק בן 5 ולא מבין מה קורה מסביבי.
אבא שלי מחזיק לי את היד חזק, אמא שלי מאחורה וכולם צועקים, הפעם יותר חזק.
אני שומע קולות במערכת הרמקולים, אני לא מבין אנגלית ועדיין לא מעכל את מה שקורה סביבי, ילד קטן בן 5.
אבא שלי תופס לי את היד יותר חזק ואמור לי, "תגיד שמע ישראל". אני שומע אותו אומר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", בתור ילד קטן שוב אני לא כ"כ זוכר את המילים, מנסה למלמל שם משהו.. אני מסתכל בחלון, רואה את הים בגובה של כחמישה מטרים מתחתנו, המטוס האיץ ועלה בחזרה לגובה השיוט, עדיין עם קצת רעידות או בלשון נכונה - כיסי אויר קלים.

לאחר הנחיתה גיליתי מושג חדש - כיס אויר.
אני יורד מהמטוס, מסתכל על הקוקפיט מבפנים ומתבאס מהטיסה, הרגשתי שאני רועד וזה כמעט הסוף. שאלתי את ההורים מזה בדיוק כיס אויר מה קרה, עד שהתברר לי הכל.
חזרנו לארץ לאחר תקופה ארוכה של פסח ובילויים שם, ומאז אני זוכר את הסיפור שקראתי לו- "מחישה מטרים מעל לים, טיסת סוויס"
אז בקיצור חברים יקרים, שמחתי לשתף אתכם ואשמח לתגובות וסיפורים שלכם.
המשך לילה מהנה!

בוגר קורס CVFR מחזור 18, IFS

Blackout · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Oct 15, 2009 הודעות: 312

כיס אוויר שהוריד אותכם מגובה שיוט לחמישה מטרים מעל הים? אין מצב.
נשמע לי שבתור ילד בן 5 חווית את זה ככה, וזה מה שאתה זוכר, אבל אין מצב שזה מה שקרה באמת.

ירון א.
טייס פרטי על C172 בעולם האמיתי - תענוג מזוקק

Muli

airforce87

אספר כמה חוויות ילדות:

ביום קיץ חם יצאתי להים עם המשפחה ובדרכי לכיוון החוף חג מטוס ריסוס של "כים ניר" מתחת לסוכת המציל (חוף זמיר בחיפה) לאחר היעף הנמוך הוא משך מעלה.

אירועה שני:

יום שבת, מחלון ביתי צפיתי במסוק של חברת "כים ניר" (BO 105) מרסס את עמודיי החשמל לאחר שצפיתי בן מסיים את המלחה (לפחות כך חשבתי) וטס לכיוון דרום חזרתי אל עיסוקיי. לפתע אני שומע רעש אשר היה נדמה לי כרעש טרקטור (היה לי במקרה שכן שהיה לו טרקטור) אך להפתעתי הרבה התגלה לי מחזה אשר זכור לי היטב; המסוק טס מולי (במרחק נגיעת אצבעֹ) תוך כדי שאחד מאנשיי הצוות פותח את הדלת ואדם עם חולצה לבנה מושך את מוט הברזל שלא יפגע בבית (תוך כדי שהטייס מחייך קלות).

ועוד אין ספור אירועים כמו נחיתות של F16 על מסלול אזרחי (בשנות ה90 זה היה נהוג), מסוקיי אנפה (Bell 212) מבצעים נחיתה עקב בעיות מנוע, והדובדבן שבקצפת, עב"ם (כן זה לא מטוס ולא ציפור אלא עב"ם) כאשר הייתי עם כמה חברים להפתעה ראיתי חללית לבנה שמסביבה הילה כתומה (הוא לא נצנץ או הבהב הוא פשוט "עמד" בשמיים ולא זז. אנשים שהיו מסביב אמרו לנו לזוז משם. עד היום איש לא יכול לגיד לי "שמע אין כאלה דברים ומדובר שקר פתולוגי".

האבסורד הוא שלא היו מצלמות דיגיטליות או מצלמות פלאפון ולא היה איך לתעד זאת.

כל טוב

אנתוני

17 שנות ותק בטיסה

Intel Core i7 5930K 3.5Ghz
GIGABYTE G1 Gaming GA-X99M
32GB DDR4 3000Mhz
Nvidia GeForce GTX 970 4GB
1TB SSD

**sharonbh** · תורם/ת באתר הצטרף בתאריך: Dec 19, 2007 הודעות: 496

האמת שיש לי לא מעט סיפורים כאלה קורץ

כמו רבים מחברי הפורום, גם אני הייתי חובב תעופה מגיל צעיר ועד היום אין לי בעייה לצאת לטיסה ב FSX, לאחר מכן ללכת לעבודה ולטוס איזה הלוך חזור קטן ואז לחזור הביתה ולקנח בגיחה עם החברים מ 108 בפאלקון 4.
הפעם הראשונה שיצא לי לטוס הייתה סביב גיל 13 כשירדנו כל המשפחה לאילת. עד היום אני זוכר את ההתרגשות של הלילה לפני ואת העובדה שאוטוטו אני אהיה על מטוס בפעם הראשונה בחיי. ביקשתי לשבת ליד החלון כמובן והיה משעשע לראות את הגלגלים מתקפלים לאחר המראה (דאש 7 של ארקיע ז"ל) ויורדים שוב לקראת נחיתה.
בחיל האויר שירתתי בטייסת אנפות בבסיס פלמחים כאיש צוות קרקע אי שם בשנות ה 90. אני זוכר שיום אחד הם חיפשו מתנדבים לתרגיל ביום אויב וחילוץ טייס נוטש. הצ'ופר הגדול של התרגיל היה לטוס במסוקים שלנו לאיזור התרגול וכמובן שהתנדבתי. התרגיל היה בנוי משתי חוליות, האחת תדמה אויב והשניה תדמה כוח שמבקש לחלץ פצועים. המסוקים של הטייסת יגיעו כל אחד בתורו לאיזור והחוליה השניה תיצור איתם קשר ותנסה לכוון אותם לכיוונה. לקחו לתרגיל בכוונת תחילה חיילים ללא נסיון בדיבור בקשר או הכרת האיזור על מנת להקשות קצת את התרגיל למסוקים המחלצים. בחרתי להיות בחוליה השניה. לאחר תדריך קצר בחדר התדריכים של הטייסת יצאנו למסוקים על מנת להגיע לאיזור התרגול. את החוויה של טיסה במסוק בגובה נמוך לאורך קו החוף צפונה עם השקיעה ומעבר מעל הבית אני לא אשכח לעולם. איזה תענוג זה טיסה במסוק. לאחר שהגענו לאיזור התרגול המסוק נחת והוציא את החוליה שלנו, שאליה הצטרף גם טייס מהטייסת שלנו שרק סיים קורס קא"ם ואותו יעלו על מנוף החילוץ. את החוליה השניה פיזרו לא רחוק משם ותפקידם היה לירות זיקוק שידמה טיל בכל פעם שהם יראו את המסוקים טסים בקרבתם (לא פשוט בהתחשב שכבר ירד הלילה). כמיטב המסורת בטייסת נתנו לנו נשקים להגנה עצמית וצידנייה עמוסה באוכל משובח, שלא ישעמם. לאחר מספר דקות התרגיל החל והתחלתי לכוון בקשר את שיירת המסוקים לכיווננו, כאשר בכל פעם מסוק אחר מגיע לריחוף מעלינו, הצוות שלו מעלה את הטייס במנוף החילוץ, מוריד אותו חזרה וממשיך לדרכו. בין לבין קשקשנו קצת עם הטייס, בחור על הכיפק, שסיפר על חוויות קורס הטייס שלו, שאותו סיים רק מספר חודשים קודם לכן. עם סיום התרגיל, המסוק שהוריד אותנו בתחילתו חזר לאיזור, אסף אותנו וחזרנו בטיסת לילה לבסיס. זו פעם ראשונה שיצא לי לשבת בכלי טיס ולראות את תא הטייס "בפעולה" (באנפה יושבים קצת מאחורי הטייסים ואפשר לראות כמעט הכל). מין הסתם ביקשתי מהאחראי על התרגילים בטייסת להתנדב לכל תרגול עתידי שכזה ועד השחרור יצא לי לא מעט לטוס במסוקי הטייסת שלנו.

זהו להפעם...בהמשך אולי קצת סיפורי טיסות

nikos · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: May 29, 2010 הודעות: 481

Blackout · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Oct 15, 2009 הודעות: 312

טיסת הבתולין:
מעשה שהיה, כך היה,
אחרי שהוצאתי את רשיון הטיס הפרטי, הגיע היום שבו החלטתי שאני עולה לטיסה ראשונה בתור טייס מן המניין. הגעתי לשדה, בדקתי את המטוס (4X-CSN, ססנה 152 נחמד), הכל היה טוב, התנעה, התיישרות על מסלול 11, מבט ימינה לכיסא הריק שלידי (עשיתי כבר סולואים בקורס, אבל הפעם גם לא היה מדריך במגדל), אישור המראה לבצרה ב800 רגל, מצערת קדימה, המטוס רץ ואני באוויר, לבד!

שאגה מטורפת, אני בבצרה...
מעל בצרה מקבל אישור להכנס לאיזור 8, איזור שגבולו הדרומי איזור קו חוות רונית-כביש 4, גבולו הצפוני קו הים-צומת השרון, ממערב הים, וממזרח כביש 4. רוב האיזור מעל נתניה, איזור איקאה, קיבוץ יקום וכו'. כל חניך טיס "טוחן" את האיזור הזה באימונים ואימוני נ"א.

נכנס לאיזור ב800 רגל, וכאשר אני פוזיטיבית בתוך האיזור, מצערת מלאה, והרמת אף לנסיקה.
איך שאני מרים את האף - רעש סטטי איום בקשר, ואז שקט...
עולה מול הרצליה - אין עונה. בודק שהפלגים של האוזניות בפנים, שהווליומים והסקוולש במקום - הכל נראה טוב, תדרים - טוב. עולה שוב מול הרצליה - כלום. כך התחילה הטיסה הראשונה שלי - בתקלת קשר.

בתכלס תקלת קשר זה לא משהו נוראי, לא חירום, ואפשר להמשיך לטוס עפ"י נהלים מסודרים כמובן, אבל לטייס טרי, שזו טיסתו הראשונה זה היה קצת מלחיץ.

נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי שטוב שאני באיזור אימונים שבו אני יכול לעשות מה שאני רוצה ולא על הנתיב המוגבל - והחלטתי שאני מטפס ל2500 רגל, הגבול העליון של האיזור, אולי שם תהיה לי קליטה יותר טובה. ב2500 קריאה להרצליה, וכלום...

החלטתי לחזור לשדה בנוהל תקלת קשר - מרגע שהחלטתי את זה, הרגשתי רוגע מוזר, וריכוז - נוהל תקלת קשר של הרצליה מהפמ"ת התחיל לרוץ לי בראש.

הודעתי בקשר "שידור עיוור, יוצר מאיזור 8 לבצרה 1100, חוזר לשדה בנוהל תקלת קשר", הנמכתי ל1100 וטסתי לבצרה, כשהעיניים מתרוצצות בחוץ ומחפשות מטוסים אחרים - הקשר נותן תמונה אווירית מצויינת, וכשאין אותו, זה כמו לאבד חוש, וההגעה לבצרה מסוכנת, כי לשם מתנקז גם הנתיב - אומנם ב2000 רגל, אבל עדיין לא סימפטי כשאין תמונה טובה.

בבצרה דיווחתי "שידור עיוור, טיסה לכיוון המגדל" - הדלקתי אור נחיתה וטסתי לכיוון המגדל תוך כדי נפנוף כנפיים והבהוב אור נחיתה (זה לא בפמ"ת אבל זה יכול לעזור לחברה במגדל להבין מה קורה). תוך כדי הבחנתי בשק הרוח ובמטוסים בהקפה, והבנתי שהמסלול בשימוש הוא 11. דיוותי "שידור עיוור - עובר מעל המגדל, ונכנס לצלע מתה 11", מעבר מעל המגדל, ופנייה שמאלה לצלע מתה תוך כדי סריקה מתמדת של המרחב בחוץ. הגעה לצולבת ופנייה שמאלה לעם הרוח תוך כדי הנמכה ל800 רגל ודיווח מתאים. ב800 רגל דיווח "עם הרוח" בתקווה שמישהו מקבל את השידור. לפתע המטוס קופץ! לרגע נבהלתי, אין לי את התמונה האווירית, אולי זה איזה מטוס שעבר קרוב מעלי או מתחתי - אבל לא, סתם חתחות. פנייה לבסיס, ולפיינל תוך דיווח "פיינל" - ולשמחתי כמו מלאך מושיע, אני רואה את הזרקור הירוק ליד מגדל הפיקוח מאשר לי לנחות. שמירה על מהירות וציר מסלול, שבירת גלישה , הצפה, ונגיעה הכי חלקה שהייתה לי בחיים.

בחנייה אני מדומם את המטוס, כולי מזיע, ואני רואה בזווית העין את אחד ממדריכי הטיס, שבמקרה היה במגדל עם חניך בסולו, ואת הפקחית שבדיוק ירדה ממשמרת מגיעים אלי.

קיבלתי תשבוחות משניהם על ביצוע מדוייק של הנוהל יחסית לחוסר נסיוני - היה כיף לשמוע, פחות כיף לחוות את החוויה מחייך

הסתבר אחרי בדיקה שמקלט המטוס נדפק בעוד המשדר עבד, כלומר במגדל שמעו כל מילה ששידרתי, רק אני לא שמעתי אותם. אבל תוך כדי טיסה לא יכולתי לדעת את זה.

מסקנה - יש להכיר היטב ובעל פה את כל נהלי החירום, אין לדעת מתי צריך אותם. והיום, אחרי החוייה הזו, אני יודע שהנוהל הספציפי הזה צרוב לי טוב טוב במוח מחייך

ירון א.
טייס פרטי על C172 בעולם האמיתי - תענוג מזוקק

**uri_ba**

ירון, קבל ח"ח מחייך

אני חושב שהזיכרון היותר משמעותי שלי במה שקשור לתעופה לא קשור בכלל ללהיות בכלי טיס.
היתה תקופה בשירות הצבאי שלי שהיינו יוצאים כל כמה שבועות לחור אחר בארץ כדי לדמות כוחות לטייסות האפאצ'י של החיל. מצאנו את עצמנו, שני חיילים לבושים במדי א' מסתובבים עם קנגו צבאית באיזה כפר ערבי ליד כרמיאל עם אנטנה של מכשיר קשר מציצה מהחלון שאנחנו מכווינים על עצמנו מסוקי תקיפה. לנהוג בכפר ערבי שפתאום מציץ לך מאחורי גבעה מסוק תקיפה במרחק כלום - זה די מפחיד. מרחם על התושבים באיזור מחייך

אבל אני חושב חוויתי הרבה מהרבה..
טיסות בפיפר בגובה עשב מתחת לחוטי חשמל
פריסת לילה עם טייסת יסעורים - שנכנסים למקלחת ב3 בבוקר ומגלים שכל השער מלא חול ואבנים.
ביליתי בקוקפיט של 747-200 בהמראה מהית'רו ובנחיתה בארץ (עדיין יש לי את הפלייטפלאן המודפס איפשהו בבית)
הרדמות בקרנף (כן, כן אותו קרנף עם מושבי בד שתוארו פה) שאני מתעורר ממכונן מוטס שקופץ לי מעל הראש כדי להגיע מצד לצד במטוס.
טיסות בערבה בין חלקי חילוף של מסוקים.

היתה תקופה שפשוט עשינו תחרות ביחידה מי אוסף יותר סוגי מטוסים בטיסות צבאיות.. קרנף, ערבה, זמיר, צופית, פשוש, יסעור, ינשוף. זה מה שאני זוכר שהוטסתי בו.

אההה, ושכחתי לחלוטין את הפעם שהטסתי 172 כמס' 2 במבנה של ססנות. זה הרבה יותר קל לשפוט מהירויות סגירה במציאות, אבל זה גם הרבה יותר מאתגר מבפאלקון מחייך

אם נדמה לכם שאני ציני/סרקסטי ו/או בעל חוש הומור מעוות - לא טעיתם!

Ezana9

קראתי את כל הסיפורים ונהניתי מהם מחייך

FOX5 · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Dec 09, 2010 הודעות: 512

Ezana9

מה בדיוק לא היה במקום ?
הוא לא ניסה לעקוץ אותו או משהו בסגנון, פשוט אמר מה שנראה לו.

בכל מקרה, תמשיכו עם הסיפורים שמח מאד

Blackout · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Oct 15, 2009 הודעות: 312

אני מתנצל אם התבטאתי בצורה לא נאותה, פשוט הבעתי את דעתי שמה שמסופר שם לא ממש יכול לקרות, והעליתי את האפשרות, כמו שמולי ציין אחרי במילים יותר בהירות, שהייתה שם העצמה של החוויה שהוא חווה כשהיה ילד.

בכל מקרה, ליאור אם אתה מרגיש שהתבטאתי בצורה לא נאותה,אנא קבל את התנצלותי.

ירון א.
טייס פרטי על C172 בעולם האמיתי - תענוג מזוקק

FOX5 · טיסות סדירות הצטרף בתאריך: Dec 09, 2010 הודעות: 512

קדימה חבר'ה, תמשיכו!

Tal-T

**Mike_69th** · מנהל ראשי הצטרף בתאריך: 11/04/2005 הודעות: 7521